6. רצונות
תרגום מכונה: למסורת זו אין עדיין תרגום לשפה שלך
העניין הוא שברמה הבסיסית ביותר של המציאות החומרית שלנו, ברמת הפיזיקה הקוונטית, כלומר "המרק הקוונטי" של כל האפשרויות, כל החלקיקים המרכיבים את עולמנו החומרי נולדים (צפים מתוך "המרק הקוונטי") בצמד עם מה שמכונה אנטי-חלקיקים (חומר-קדם). ואנטי-חלקיקים אלה ממש, בהיותם בעלי מסה שלילית ונושאים בתוכם אנרגיה שלילית (בסימנה), מהווים את הביטוי הפיזי של רצונותינו. ובכן, כל החלקיקים נולדים בזוגות: חלקיק-אנטי-חלקיק, כלומר כל דבר בעולם הזה קיים אך ורק בצמד עם הרצונות התואמים לו. ומכאן נובעות שתי מסקנות מדהימות.
הראשונה: כל הרצונות כבר הוגשמו, אחרת פשוט לא ייתכן – מנקודת מבטה של הפיזיקה הקוונטית, ברגע שבו נולד הרצון (אנטי-חומר), נולד יחד עמו כבן-זוג גם החומר (האנרגיה), אשר תואם במדויק לרצון זה. הם פשוט אינם יכולים להתקיים זה בלא זה.
המסקנה השנייה, הנובעת מן הראשונה: כל מה שקיים בעולמך הוא תוצאה של רצונותיך ורצונותיך בלבד, ואיש זולתך אינו "אשם" בכך. הבעיה היא שאנו, מתוך אי-ידיעה (וביתר דיוק, מתוך אמונה בהיפך, שכל דבר מושג אך ורק בעמל מפרך), אנו, שלא האמנו בפשטות זו, כאשר עלו בנו רצונות כלשהם, השלכנו את עצמנו במסירות נפש להגשימם – תוך מאבק ב
עולם, תוך כיפוף הנסיבות ובזבוז אנרגיה עצומה – אנרגיה שכבר בראה את כל המבוקש; אך ברדיפת ההישגים שלנו גזלנו אנרגיה זו מן הדבר שכבר נברא, ובזבזנו אותה על פעולות מיותרות, על מאבק – על עשיית כסף, על הצבת מטרות, על כוונות, על תכנון תוכניות וניסיונות לממשן, על ארגון אנשים ומשאבים, על שליטה והישגיות וכו'.
כתוצאה מכך גזלנו אנרגיה מן הרצונות שכבר מומשו בחומר, והם ממש התמוססו במציאותנו. תחתיהם הופיעו טרדות מרובות, עיסוקים רבים "חשובים" – שאינם מובילים לדבר – אך לא היה מימוש של הרצון האמיתי: האנרגיה בוזבזה לשווא. דבר זה, בתורו, הוליד רצונות סותרים רבים בתוך תודעתנו. פעם אחר פעם, כשאנו בונים תוכניות ומתאכזבים מן הניסיונות לממשן, צברנו עייפות פנימית, תרעומת כלפי אלה ש"הפריעו לנו", אשמה על "משגינו שלנו" שבאמצעותם הסברנו מדוע לא עלה בידינו הפעם, בושה על חוסר יכולתנו, פחדים ששוב לא נצליח, וכו', ומתוך כך נולדו רצונות אחרים לחלוטין, שאינם קשורים לרצונותיה הראשוניים והאמיתיים של נשמתנו – הרצון להוכיח משהו למישהו, הרצון להצטדק, הרצון להעניש את עצמנו, הרצון שלא יהיה לנו דבר כדי לא לשאת באחריות, הרצון להתעצל ולא לעשות דבר כלל כדי לשמר את שאריות האנרגיה, הרצון להסתתר מכולם, ואף הרצון למות כדי "למחוק את החרפה"...
ורצונות תת-הכרתיים אלה (כלומר אלה שאינם מודעים לנו) נכנסו לעימות עם כל התחלותינו החדשות. אף הם, בדומה לאנטי-חומר, הולידו חומר התואם להם: בהפעילם תרחישים תואמים בחיינו – של מחלות, חובות, התחייבויות שלא קוימו, אובדן מוניטין, רדיפה משפטית ופלילית, לחץ כוחני, סכסוכים, התחשבנויות, כאב רגשי רב, סבל, ובסופו של דבר – מוות; ונאלצנו להיאבק כבר לא למען הגשמת הרצונות, אלא למען עצם ההישרדות. ואף על פי שאנו עצמנו הפעלנו את כל התהליכים הללו בחיינו, נדמה היה לנו שעולם עוין ומסוכן מנסה להשמידנו. וביקשנו לעמוד על שלנו, להגן, לנקום, להשמיד את "האויב", אף ששום אויב מלבדנו מעולם לא היה כאן.
כתוצאה מכך נוצרו בתוכנו, בתודעתנו, רצונות סותרים רבים, אשר בדומה לברבור, לסרטן ולזאב-המים, משכו את "עגלת" המציאות שלנו לכיוונים מנוגדים.
מה לעשות? יש ללמוד להתיר את כל הסתירות הפנימיות שהצטברו, ולטהר בהדרגה את התודעה מדפוסי התנהגות וקבלת החלטות הרסניים, מתוכנות תת-הכרתיות ומרצונות סותרים המפעילים תוכניות של השמדה עצמית ומאבק של האדם בעצמו. יש להביא להסכמה את כל אותם "סרטנים וזאבי-מים" עם "הברבורים" שלנו. וללמוד, סוף כל סוף, לראות,
שכל הרצונות כבר הוגשמו, ואינם דורשים שום מאמץ מצדנו, ופעולות דרושות לנו אך ורק לשם יצירה, ולא לשם הישגיות; שכן הרצון ליצירה, ליצירה-משותפת איש עם רעהו, הם רצונות עצמאיים של נשמתנו, הבוראים אף הם לעצמם את כל התנאים הנחוצים כדי שנוכל לבטא את עצמנו כיוצרים וכמכוננים – אלה הם גם הרצונות האמיתיים של נשמתנו, והם אלה הדורשים את ביטויינו, את פעולותינו, ומרצונות אלה נוצרת אף היא האנרגיה התואמת – זוהי אנרגיה של השראה, התעלות, פרץ יצירתי ודחפי הנשמה להתאחד עם שותפים לדרך, יוצרים-עמיתים.
לכן, ידידי, אינך צריך לחשוש מכך שמכיוון שכל רצונותיך כבר הוגשמו, "לא יישאר לך כלל מה לעשות". אדרבה, בקבלך את רצונותיך כמוגשמים, תשתחרר מן הצורך להתפרנס, לכופף את המציאות, לשלוט, לתמרן אחרים ולהשיג הישגים; תשתחרר – למען הגשמת רצונותיה האמיתיים של נשמתך – למען יצירה, אהבה והשתתפות בחוויית האמת מרובת-הפנים – ייעודך האמיתי, שהוא בלבד מעניק לנו אושר משום שהוא תואם את טבענו האמיתי – ואז תוכל לממש את הפוטנציאל הנשגב ביותר שלך – כאדם-יוצר, כאלוהים חי בבשר, כהתגלמות ייחודית של האל האחד, של החיים האחדים בצורתך האנושית החד-פעמית, בהגשימך בדוגמה חיה את חלום חיי הנצח. הרי לא יהיה לך עוד
שום צורך למות, שכן הרצון במוות יירפא על ידך, ואילו הרצון בחיים, בחיים האמיתיים, רק יתחזק ויתממש במציאות ההוויה הנצחית.
אין זו איזו מעשייה. זוהי המציאות. הרי כל רצונותיך כבר הוגשמו. באילו רצונות נבראה מציאותך הנוכחית? האם ביכולתך לזהותם?
מָקוֹר: רדומיר · «שיתוף האהבה»
WEBREATH · 11:11
«In every moment lies an opportunity to thank God for His infinite gift» — Communion of Love 2
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath