3. אושר, תודעה ומציאות

פ.מ. דוסטויבסקי כתב: «האדם אינו מאושר רק משום שאינו יודע שהוא מאושר. וברגע שיידע שהוא מאושר, מיד, באותה שניה ממש, ייעשה מאושר. בזה הכל. הכל…». אנו מסכימים עם קביעה זו. בתמונת עולמנו (והיא מגובה – הן מדעית והן בעשייה יומיומית) לכל אדם כבר יש את מה שהוא רוצה באמת (אך ייתכן שאינו יודע זאת), ובעולמו מתרחש מה שהוא מאמין בו באמת (מאמין עד כדי כך שהוא מוכן להמר על הדבר היקר לו מכל: כסף, חיים, חירות).

במובן הרחב ביותר – המציאות שלך, כל עולמך החומרי (בריאותך, כספיך, מערכות היחסים שלך, כל מה שיש לך ומה שאין לך, כל נסיבות חייך, כל המאורעות והאינטראקציות עם אנשים אחרים ועם העולם) – ובכן, כל מציאותך כולה נבראת על ידי תודעתך. ואין מדובר כאן בכך ש«המחשבה היא חומרית» וש«צריך לחשוב חיובי». המחשבה, כמובן, חשובה. אך מבנה תודעתך גדול בהרבה מסתם מחשבות. הבה נבחן את «מבנה» תודעתך מעט בהרחבה, אך מבלי להעמיק בפרטים.

באופן מותנה ניתן להבחין בארבע «קומות» בתודעתנו: אמונה, רצונות, רגשות ומחשבות. בדיוק מה שממלא קומות אלו הוא שקובע כיצד אנו חיים – ממש בורא את כל מציאותנו. אך לרוב

איננו מודעים לכך כלל, נדמה לנו שהכל הוא כפי שהוא, ללא תלות בתודעתנו, ושאנו יכולים רק לחקור את העולם המורכב הזה, הקיים בנפרד מאיתנו, להסתגל אליו או להיאבק בו. אך רחוק הדבר מלהיות כך. ליתר דיוק, זוהי רק אחת האפשרויות של אמונות, הבוראת ממשות התואמת לה ומעצבת את כל יחסי האדם עם העולם. אך ייתכנו אחרות, והן מולידות מציאות שונה לחלוטין.

למעשה, במדריך קצר זה לחיים, אנו מבקשים להעניק לך ראייה המחזירה אותך לעמדת הבורא של מציאותך – עמדה הטבועה באדם מבראשית, אך אנו מוותרים עליה שלא ביודעין, באימוץ תפיסות ואמונות אחרות, בהטלת האחריות על כוחות חיצוניים (על אנשים אחרים, על השלטונות, על מנהלים, על נסיבות, על אלוהים...), ולעתים קרובות להפך, במשיכת האחריות על אחרים (שבעצם הינם בוראים כמוך) אל עצמנו, ודווקא העתקת אחריות זו גורמת לנו לסבול ולא לראות את אושרנו, לא לראות שאנו בעצמנו יוצרים את כל זה בחיינו, בהאשימנו בכישלונותינו גורם חיצוני, בפחדנו מסכנות ומאיומים חיצוניים (שאנו עצמנו יוצרים), בהיעלבנו, בהתרגזנו, בקנאתנו, בכעסנו... או להפך, בתחושת אשמה על שאיננו יכולים להסב אושר לאנשים אחרים.

ודווקא זה מאלץ אותנו להערים בכל דרך, לשקר – לאחרים ולעצמנו, מתוך ניסיון להרוויח מעט

יותר כסף, להשיג מעט יותר כוח ועליונות על פני אנשים אחרים. מאחורי כל זה עומדת פשוט העתקת אחריות. וגם כאשר אנו משיגים את כל זה – כסף, שלטון, הצלחה – איננו נעשים מאושרים יותר, שכן הפחדים והקנאה מריצים אותנו בהכרח אל השלב הבא – השלב הבא של כסף, שלטון, «הצלחה».

די לשנות את אמונותיך, לשנות מן היסוד את מבטך על העולם, לקבל על עצמך אחריות כבורא של עולמך, ולהחזיר את האחריות לשאר הבוראים על מציאותם, וכבר הכל ישתנה מיד – תגלה שאתה כבר מאושר, משום שאתה בעצמך בורא הכל בעולמך, ואין איש מלבדו שאחראי לכך. ואתה בורא זאת מסיבה כלשהי, מסיבה כלשהי אתה רוצה בכך ואתה מאמין בכך. בדיוק משום כך הכל הוא כפי שהוא. פשוט לא היית מודע לאופן, לאמצעי ולמטרה שלשמם אתה יוצר זאת, ודווקא חוסר מודעות זה הפך אותך לאומלל. אך יש סיכוי לתקן הכל – על ידי השבת האחריות לחייך ולמציאותך אל עצמך, אך לא ברמת מילים ומעשים כגון: «גבר אמר – גבר עשה» או «יש לתת את הדין על מעשיך», אלא ברמת התודעה עצמה: אמונותיך, השקפותיך, רצונותיך הלא-מודעים, רגשותיך ומחשבותיך.

מציאותך היא-היא הביטוי הישיר והגלוי למה שממלא את תודעתך.

רוצה לדעת במה מלאה תודעתך – הבט במראת מציאותך. כל מה שתראה שם – הטוב והפחות טוב, הנעים והדוחה, מעורר ההשראה והמפחיד – כל זה הוא אתה. ואם משהו במראה זו אינו מוצא חן בעיניך, רק אתה יכול לתקנו. מה דעתך על תפנית כזו? האם אתה מוכן להרפתקה שכזו? הרי אם תקבל זאת, לא תהיה לך עוד אפשרות להטיל אחריות על מישהו אחר. לפניך עבודה גדולה ושקדנית של חקר עצמך, של גילוי מעמקי תודעתך. אך זוהי גם העבודה המעניינת והברוכה מכולן בכל היקום כולו, בכל היקומים. להכיר את עצמך.

להכיר את עצמך, ולא לשנות את עצמך מחדש. אני רואה בך ישות מושלמת. ישות אלוהית מושלמת שאינה שוגה, ועל כן אין בה דבר לתיקון, שהרי ישות זו אך לומדת לשלוט בגופה, בגופה הגדול. בגוף מציאותה. לומדת מתוך הכרת עצמה, עוצמתה, ואפשרויותיה האינסופיות כבורא.

כאשר אתם רואים פעוט הלומד ללכת ובכלל, לשלוט בגופו, בידיו, בניסיונו להגיע לצעצוע שמצא חן בעיניו או למאכל ערב, וכאשר הדבר אינו עולה בידו, האם אתם רואים בו פחות שלמות? האם אתם מאשימים אותו על כך? או שמא אתם שואבים השראה מכך שבהתנסותו בקשיים מסוימים – נחוצים – בשלב הלמידה, אין הוא נסוג וממשיך לעשות ניסיונות נוספים שוב ושוב כדי לרכוש מיומנות זו. ואז הוא רוכש מיומנויות

מורכבות יותר ויותר. אם אתה קורא כעת טקסט זה, הרי שכנראה בזמנו עלה הדבר בידך גם כן.

אנו רואים אותך, אדם, הרוכש את מיומנויות הבריאה המודעת של מציאותך, כילד מושלם שכזה, שאינו נסוג לנוכח "כישלונות" אפשריים, אלא שב ומנסה שוב ושוב ללמוד. ודווקא בכך אנו עוזרים לך כל הזמן הזה, לאורך כל חייך, ואנו נכונים להמשיך לעזור לך בכך הלאה, בהתבוננות סבלנית בהתקדמותך.

אך האם אתה עצמך מוכן לצאת לדרך זו? מוכן? אם כן, המשחק החל. אל תדרוש מעצמך יותר מדי בבת אחת. השתדל בינתיים להפוך מודע למה שאתה מאמין בו כעת (בהביטך במראת מציאותך), את מי אתה נוהג להאשים בכישלונות, אחריות של מי אתה מעמיס על כתפיך, למי אתה חב, ומי חב לך... באיזו מערכת של התחייבויות הדדיות וחובות הספקת להתעטף בנתיב חייך? מה אתה מפיק מכך? האם זה גורם לך להיות מאושר? דע: כל זה אינו "אובייקטיבי" ו"אין דרך אחרת". אלו הן רק אמונותיך והשקפותיך המאלצות אותך לקבל החלטות שכאלו ולפעול כך. אין זה רע ואין זה טוב. אתה פשוט מאמין בזה.