16. אחד עכשיו
תרגום מכונה: למסורת זו אין עדיין תרגום לשפה שלך
נסה לתאר לעצמך את כל גדולת האלוהים הבלתי נתפסת.
כמובן, זה בלתי אפשרי! לכן היא גם בלתי נתפסת. (חיוך.) אך ניתן לראות כיצד וממה היא נרקמת. הבט.
בכל מעשה של חוויה מודעת של אפסותנו האישית: פחדינו, חוסר האונים שלנו, רפיוננו, מחלותינו, עניות הרוח שלנו – בקוטב השני של התודעה האחת הורה ונרקם – הודנו האלוהי שלנו, הקולקטיבי: הכוח העליון, הרצון העליון, התבונה העליונה (חכמת עליון), האהבה העליונה, הכבוד העליון והתפארת העליונה וכל עושר הרוח.
בכל פעם שבכל הנסיבות, בכל המצבים, אף הקשים ביותר (ובעיקר הקשים ביותר), בחרנו לחפש את הסיבה בתוכנו, מבלי להטיל את האחריות על איש מלבדנו, יצרנו בחיפושנו זה את קשרי הסיבה והתוצאה של תודעתנו עם עולמנו, וטיפחנו בכך את השלטון העליון, שלטון המתבטא בשליטה עצמית ובעולם כיציר כפינו, שלטון הבורא.
בחזון יוחנן (ספר ההתגלות) מופיע מעמד שבו הצדיקים פונים בתפילותיהם אל המשיח שכבר קם לתחייה ועלה השמיימה כאלוהים ואומרים: עד מתי נמתין עוד עד אשר תבוא במלוא גבורתך? ואלוהים משיב להם: היאזרו בסבלנות, כי על מלוא האלוהים להשלים במניין מאה וארבעים וארבעה אלף צדיקים.
הם מדברים על ביאתו השנייה של המשיח. על הרגע שבו האנושות, בדמות קדושיה, תישא בקרבה את מילוי הכוח האלוהי הזה, את הוד התפארת האלוהי.
אך אלוהים קיים מעבר לזמן, בהווה האחד, ועבורו, אף אם בעתיד, רגע זה – רגע המלוא האלוהי – כבר הגיע. על כן הוא מדבר עמנו – כבר היום, תמיד – בדיאלוג הפנימי, בדבר החי של כתבי הקודש, בהתגלויות הקדושים, מלמד אותנו לשלוט בעצמנו, מלמד אותנו לאהוב, מעביר משם, מן העתיד, מידות וכישרונות אלוהיים, ועושה אותנו לאלים.
ועתה שער בנפשך, כאשר יגיע רגע מלוא זה, ואלוהים יגלה את עצמו בכל גדולתו ועוזו, בגופו הקולקטיבי האחד של אלים ואלות, האם ייעצר בבריאתו? האם יחדל מלואו האלוהי מלהתמלא ולהתרחב?
כמובן שלא! אלא שכעת היא תיברא לא עוד מתוך חולשות וייסורים, אלא בתהליך של
בריאה קולקטיבית ומודעת – מאהבה לאהבה, משמחה לשמחה, ממלוא למלוא. כעת אלוהים, מוקף במשפחת אלים, כשהיה לאלוהים האחד, באיחוד האדם והאלוהים בקרבו, המטה והמעלה, העבר והעתיד, הזכרי והנקבי, האב והאם, בהפיכת מאבק החושך והאור לקשת של אהבה אלוהית – כעת אלוהים האחד, ביצירה משותפת עם כל האלים, עם כל ילדיו-אחיו-אחיותיו, יברא עולמות חדשים, כשהוא מוליד לא עוד ביחידות, אלא בציוויליזציות שלמות, עוד ועוד איכויות חדשות של התודעה האלוהית – בורא שוב ושוב מלוא חדש של ההוויה האלוהית.
וכל האיכויות החדשות הללו של אלוהים, כל הפנים החדשות הללו של האהבה האלוהית ומלוא התגלמותה, ממשיכות להצטבר אל אוצר הרוח העל-זמני האחד בהווה האלוהי האחד. בזמן הלינארי התהליך נמשך. בהווה האחד כל המלוא האלוהי כבר נשלם וקיים תמיד – מקדמת דנא ולכל הזמנים – «עתה ותמיד ולעולמי עולמים».
לכן בכל הזמנים, כל בני האדם אשר פנו אי פעם לאלוהים, מקבלים מענה על-זמני מתוך ההווה האחד מאת אלוהים האחד בכל תפארתו האלוהית, אך – בשפה המובנת להם, בהתאם למוכנות תודעתם באותו הרגע.
ואלוהים, המשתנה תדיר והבלתי-משתנה לנצח, ממשיך לברוא את עצמו, לברוא את עצמו בכל רגע
של ההווה האחד. עבור אלוהים אין עבר או עתיד השולטים בו ומגבילים אותו בנבואות, הוא בורא מחדש הן את העבר והן את העתיד בהווה, בכל רגע של ההווה האחד.
«כפי שאמציא, כך היה», אומר אלוהים. «כפי שנבחר, כך יהיה». או, כפי שנאמר בקוראן:
«הריני נותן אותות, ואני מוחק אותם מן הזיכרון, ונותן תמורתם חדשים».
זהו כמו הטקסט שאתה קורא ברגע זה ממש. תמיד אוכל לחזור אל "עברו" ולתקנו, אם ארצה. ואתה, בקוראך אותו שוב, תגלה בו משהו חדש עבורך. וברגע זה ממש – ברגע זה ממש – אני מתקן את "עתידו".
כך, למפרע, משתנים ומתמלאים כתבי הקודש ה"בלתי משתנים": הברית החדשה, הקוראן, התורה. משום כך כתבי הקודש הם תמיד הדבר החי. קרא שוב ושוב – ושוב ושוב תמצא בהם דבר חדש. לא רק אתה משתנה, אלא גם הדבר עצמו שבהם חי.
וכמובן, הדבר נוגע לא רק לטקסטים, אלא לזרם האירועים עצמו. ברגע זה ממש נגלה לך מחדש עברך הקולקטיבי. מסתבר כי הכל בו, כולל כל הצרות, הפחדים, המחסור, הייסורים והסבל, כל החולשות – הכל היה מושלם, שכן מתוכם
נבראו העוצמה והתפארת של הפוטנציאל העליון ביותר שלך, בן אנוש. בהם נהרה המשיח הקולקטיבי, הלוגוס הפלנטרי, בן האדם – הבן אשר נהרה על ידי כל האנושות כולה, כדי שיום אחד בעתיד יופיע ויעניק לנו את כל הפוטנציאל העליון ביותר שנצבר כמתנה, כחסד – מתוך רחמים ולא על פי זכויותינו האישיות. כדי לעשותנו לאלים. ולהתחיל יחד עמנו לברוא מלוא קולקטיבי חדש, מאוחד – בכל קהל כל הקדושים.
אם כן, דע לך, ידידי האהוב! אלוהי, אחי, אחותי! ילדי האהוב! עתיד זה כבר הגיע. מרגע התחברותך אל האהבה, מרגע לידתך כאל-אלה בצורתך האנושית הייחודית. כעת אנו בוראים יחדיו. ואף על פי שייתכן כי אינך מכיר אותי, אותנו, באופן אישי, אנו לבטח נכיר. לשם כך עומד לרשותנו כעת כל הנצח. כל הנצח נתון לנו. נצח ההווה האחד.
ובינתיים – דיאלוג פנימי. כוונן את הדיאלוג הפנימי שלך עם אלוהים, המשיח, האב-אם, הרוח האחת, עם אלוהים האחד, העל-זמני והעל-דתי.
«אל תשאלוני אנה ומתי תבוא מלכות האלוהים, כי לא תבוא באותות גלויים לעין, ולא ייאמר: הנה פה או הנה שם. לכן אל תלכו ואל תבקשו. כי הנה: מלכות האלוהים בקרבכם היא... והמתאמצים אוחזים בה» (בתוכם).
מָקוֹר: רדומיר · «שיתוף האהבה»
WEBREATH · 11:11
«In every moment lies an opportunity to thank God for His infinite gift» — Communion of Love 2
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath