42. אש-שורה

1חא.מים. (ח.מ)

2עין.סין.קאף. (ע.ס.ק)

3כך נשלחה ההשראה מאללה אליך כמו לאלה שלפניך, כי אללה העזוז והחכם

4לו כל אשר בשמים וכל אשר בארץ והוא הנעלה והאדיר

5השמיים כמעט מבוקעים בעת שהמלאכים משבחים את אללה ומבקשים את סליחתו בעבור האנשים על פני האדמה, ואכן אללה הסולח והרחום

6אך אלה אשר לקחו להם מגינים זולתו, אללה משגיח עליהם, ולא עליך להשגיח עליהם

7וכך הבאנו לך קוראן בערבית, כדי שהזהיר את אם הערים (מכה) ואת השוכנים סביבה, ותזהיר מפני יום ההתקבצות שאין ספק לגביו, ואשר בו מחנה ייכנס לגן העדן, ומחנה באש הגיהינום

8ואם אללה היה רוצה, הוא היה עושה את כולם אומה אחת. אך הוא פורש את רחמיו על אשר ירצה, והמקפחים לא ימצאו מגן או מחלץ

9האומנם לקחו להם אדונים זולתו? אללה הוא האדון, והוא המחייה את המתים, והוא הכול-יכול

10ובכל דבר אשר בו אתם חלוקים, אללה הוא השופט. זה אללה ריבוני, עליו סמכתי ואליו אשוב

11בורא השמים והארץ, הוא עשה לכם מנפשותיכם זוגות, וגם את המקנה ברא בזוגות, וכך הוא מרבה את ברואיו. אין דבר שיכול להשתוות לו, והוא השומע והרואה

12לו מפתחות השמים והארץ, והוא ייתן פרנסה בשפע, ויצמצם, לכל אשר ירצה. והוא יודע הכול בכול דבר

13ציווה עליכם את אותה הדת שהוא ציווה על נוח, ומה שהשרינו אליך, ואת אשר ציווינו על אברהם ומשה וישוע לאמור, אכן קיימו את הדת ואל תהיו שסועים בה. למשתפים (עבודה זרה) קשה לקבל את מה שאתה קורא להם. אללה בוחר לקרב אליו את מי שהוא רוצה, ומדריך אליו את אלה אשר פונים אליו

14ולא נעשו שסועים אלא אחרי שהגיע הידע אשר עשה מחלוקת ביניהם, ולולא החלטה קודמת מריבונך על מועד מסוים, כבר היה פוסק ביניהם. אך אלה שירשו את הספר לפניהם, אכן נמצאים בספק עמוק, והם חושדים ומטילים בכך ספק

15ולכן, קרא לאמונה באללה, והיצמד אליה בעצמך כפי שציווית, ואל תלך אחרי תאוותיהם. ואמור: “מאמין אני בכל ספר אשר הוריד אללה וצוויתי לנהוג בצדק בינכם. אללה ריבוננו וריבונכם, לנו מעשינו ולכם מעשיכם. ואין עוד צורך להחליף סברות לחינם בינינו. אללה יאסוף אותנו יחדיו, כי סוף כולם לשוב אליו”

16ואלה אשר יתנצחו אודות אללה אחרי שנענו לו, סברתם לחינם נדחית אצל ריבונם ועליהם זעם, וצפוי להם עונש קשה

17אללה הוא אשר הוריד את הספר עם הצדק ומאזני הצדק. ומה יגרום לך להבין שהשעה (יום הדין) אכן קרובה

18אלה אשר אינם מאמינים בה דורשים לזרזה, ואולם אלה אשר האמינו בה, חרדים מפניה ויודעים כי היא צדק. אך אלה הממשיכים להתנצח בדבר השעה (יום הדין), רחוקים בתעייתם

19אללה רב חסד לעבדיו והוא מפרנס את מי שירצה והוא החזק והעזוז

20זה אשר המעוניין לזרוע בעולם הבא, נרבה לו את הקציר. וכל המעוניין לזרוע בעולם הזה, ניתן לו אותם, אך אין לו חלק בעולם הבא

21האם יש להם אלילים אשר פסקו להם בדת את מה שלא הרשה אללה? לולא דבר הפסיקה (להשעות את עונשם), כבר היה נחרץ הדבר ביניהם, ולכופרים אכן ממתין עונש כואב

22עוד תראה את המקפחים נחרדים מפני תוצאות מעשיהם, בבוא העונש עליהם. אבל אלה אשר האמינו ועשו את הטוב יהיו בגני העדן, כל אשר הם משתוקקים אליו שמור להם אצל ריבונם. זה הוא החסד הגדול

23זה הדבר אשר יבשרו אללה לעבדיו, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב. אמור: “איני מבקש מכם גמול על כך, אלא מתוך חמלה לקרובים. ומי שיעשה מעשה טוב נוסיף לו בעד זה טובה. כי אללה סולח ומתגמל היטב

24הם (הכופרים) אומרים: הוא ממציא שקרים על אללה? אם ירצה אללה, הוא יאטום את לבך. ודוחה אללה את דברי השקר ומאשר את הצדק בדברו, כי הוא יודע את כל אשר בללבות

25והוא מקבל את עבדיו אשר פונים אליו וסולח על המעשים הרעים, והוא יודע את כל אשר תעשו

26והוא נענה לבקשות אלה אשר האמינו ועשו את הטוב ויעניק להם מחסדו, ואולם לכופרים צפוי עונש קשה

27ואם אללה היה מעניק לכל ברואיו מחסדו ופרנסתו בשפע אדיר, אז היו נוהגים בעזות על פני האדמה. ואולם יוריד במידה קצובה את אשר ירצה, כי הוא יודע היטב את עבדו ומבחין

28והוא המוריד את גשמי הברכה לאחר שהם נואשו. והוא הפורש את רחמיו, והוא האדון המהולל

29ומאותותיו גם בריאת השמים והארץ, והיצורים אשר הפיץ בהם. והוא יכול לקבצם אליו אם ירצה

30כל דבר שפוגע בכם, הוא תוצאה של מעשה ידיכם, וכך אללה סולח על הרבה (חטאים)

31אין לכם יכולת להתנגד לאללה על פני האדמה, ואין לכם זולתו לא מחלץ ולא עוזר

32ומאותותיו האניות השטות בים כהרים צפים

33אם ירצה, הוא ישקיט את הרוח, ואז תישארנה בלא תנועה על-פני הים ובזה לקח לבעלי הסבלנות מכירי התודה

34או יטביע אותן עקב מעשיהם (הרעים) ויסלח לרבים

35למען ידעו אלה אשר מעוררים ויכוחים נגד אותותינו כי אין להם מפלט

36כל מה שהוענק לכם הוא הנאה זמנית מחיי העולם הזה, אך מה שנמצא אצל אללה הוא טוב ותמידי לאלה אשר האמינו ועל ריבונם סומכים

37ואלה אשר ירחקו מן החטאים הגדולים והתועבות ואשר בכעסם יסלחו

38ואלה אשר נענים לריבונם ומקיימים את התפילה ומחליטים על ענייניהם לפי התייעצות ביניהם וחולקים עם אחרים ממה שהענקנו להם

39ואלה אשר אם תוקפים אותם, הם מגינים על עצמם

40וגמול רעה ברעה כמוה, אך מי שיסלח וימחל, גמולו גדול אצל אללה כי הוא אינו אוהב את המקפחים

41אך אלה שמגינים על עצמם לאחר שהותקפו, אין עליהם אשמה

42אכן האשמה היא רק על אלה אשר יקפחו את האנשים וישחיתו את הארץ בלי צדק, אלה צפוי להם עונש כואב

43וכל אשר יתאזר בסבלנות ויסלח על פגיעה בו, אכן פועל באומץ (ובגבורה)

44כל אשר יתעהו אללה, לא יקום לו עוד מגן. ותראה את המקפחים כאשר יראו את העונש יאמרו: “האם יש דרך לשוב (לעולם הזה)?”

45ותראה אותם כשיציגו להם את הגיהינום, והם יביטו במכסים עלובים מהצד, אלה אשר האמינו אומרים: “אכן הם הנפסדים, אלה אשר איבדו את נפשותיהם ומשפחותיהם ביום תחיית-המתים”. כי אכן המקפחים יהיו(נתונים) בעונש תמידי

46ולא יקומו להם מגינים אשר יחלצום מפני אללה. ואשר יתעה אללה אין לא כל שביל (להגיע אל הצדק בעולם הזה)

47היענו לריבונכם לפני בוא יום מאת אללה אשר אין להשיבו. אין לכם כל מחסה ביום ההוא, ולא תוכלו להסתתר

48ואם הם מסובבים גב, הרי לא שלחנו אותך כשומרם. כי אתה, עליך (האחריות) רק להעביר להם את המסר. ואם אנו ניתן לאדם לטעום מרחמינו, כך הוא ישמח יותר, אך אם אחר-כך תפגע בהם צרה בגלל המעשים שהם עשו, אז האדם יהפוך למכחיש (טובה)

49לאללה מלכות השמים והארץ, הוא בורא את מי שהוא רוצה, ומעניק בנות למי שהוא רוצה, ומעניק בנים למי שהוא רוצה

50או ייתן להם משני המינים, בנים ובנות, ויעקר את אשר ירצה, כי הוא יודע הכול ויכול הכול

51אין לאדם כי ידבר אתו אללה אלא בהשראה או מאחורי חוצץ, או ישלח שליח אשר יגלה ברשותו את אשר אללה ירצה, כי הוא החכם והעליון

52וכך גילינו לך רוח מאתנו. לפני כן לא ידעת מה הוא הספר ומה היא האמונה, ואולם עשינו אותו לאור אשר בו נדריך את אשר נרצה מבין עבדינו, וגם אתה תדריך בו בדרך הישר

53דרכו של אללה אשר לו כל מה שבשמים ובארץ ואל אללה מוחזרים כל הדברים