9. תפילה ראשונה
תרגום מכונה: למסורת זו אין עדיין תרגום לשפה שלך
אלוהיי, אינני יודע אם אתה ישנו או אינך, אך אני כה רוצה שתהיה, ושתהיה בתוכי, אני כה רוצה, אני צמא לחסדך האלוהי, לעוצמתך, לאהבתך, לרצונך ולגבורתך בתוכי, לרוחך המנצחת-כול בתוכי – רוח של עוצמה, אהבה, אמת, אחדות ושלמות! אינני רוצה לחיות את עצמי הישן, אלא את עצמי החדש, את הפוטנציאל הנעלה ביותר שלי, אותך, שהינך אלוהים בתוכי! אני רוצה, אני צמא לכך, היגלה בתוכי, אלוהיי, אלוהים האב, אלוהים האם, אלוהים רוח הקודש! ואם אתה ישנו, אלוהיי, אם אתה ישנו, זה אשר עליו מדברים כל הקדושים אשר התמסרו כליל לאהבה האחת ולאמת ולעוצמה, ולרוח כאוצר של הפוטנציאל הנעלה ביותר של האדם, ואשר הרו אותך כבן-אדם באמונתם, בתשוקותיהם ובשאיפותיהם, אם אתה ישנו, אלוהיי, מלא אותי בנוכחותך, גלה לי את האמת שהיא היא החיים, ומשמעות החיים, כדי שיהיה לי למען מה לחיות!
אחרת הכול ריק, אלוהיי, בלעדיך אין לכל דבר משמעות! בלעדיך, בלעדיך בתוכנו, אנו פשוט נולדים, סובלים ומתים, יולדים ילדים ומספקים אותם לבית חרושת זה של סבל כקורבנות חדשים עם אותה גזירה של סוף חסר תהילה וקמילה בביצת השגרה היומיומית, של מאבק הישרדות שמסתיים תמיד בהפסד, בלעדיך, אלוהיי, אין לכל דבר משמעות, נדמה להם שהיא קיימת – ב
כסף, כוח והצלחה – שעוד מעט, עוד קצת, דירה מעט גדולה יותר, מכונית מעט טובה יותר, בגדים מעט יוקרתיים יותר, חופשה יוקרתית יותר והשכלה לילדים – והם יזכו באושר – אך אין זה כך! הם, כולנו, אומללים, אלוהיי, ללא אהבתך, ללא העונג מרוחך בתוכנו, ללא העוצמה האמיתית והחירות והשמחה שאינה תלויה בשום דבר חיצוני! אנו עניים מרודים ללא נוכחותך בתוכנו, ללא מתנתך האלוהית בתוכנו, אנו אביונים, אף שאנו מתהדרים בהישגינו הקטנים והתפלים, אך כל זה אינו אלא מתוך בושה עמוקה של אפסותנו, כדי לכסות את ערוותנו ולהישכח לזמן-מה בתענוגות קטנים, שבסופו של דבר תמיד הופכים לסבל ולאומללות!
אינני יודע, אלוהיי, אם אתה ישנו או אינך, אך גם אם אינך, אלוהיי, גם אם לא היית לפניי, עד לרגע זה ממש, אני רוצה שתהיה! אני מניח את חיי ואת אמונתי ואת כל רצונותיי ואת כל מחשבותיי ואת כל רגשותיי למען היותך, וכדי שתיגלה לי, לכולנו, ותיכנס לתוכנו כפוטנציאל הנעלה ביותר שלנו, זה שלמענו בלבד היה שווה לחיות, לחיות ולמות באינספור חיים חסרי משמעות בניסיונות עקרים למצוא את המשמעות הזו ואת האושר הזה.
אני רוצה, אלוהיי, אלוהים, אבי ואמי, שתהיה, והינך ותהיה! היגלה אליי, אלוהיי! אמור את שמך הזוהר, כדי שאדע כיצד לפנות אליך! הֱיֵה אמת בתוכי, אהבה בתוכי, עוצמה בתוכי,
שמחה בתוכי, תבונה וחוכמה עליונה בתוכי, כדי שארגיש את חסד נוכחותך ואת אחדותנו איתך בתוכי – לנצח! כי רק כך ניתן לחיות לנצח! רק כך ניתן לנצח את המוות – באמת, באהבה, בעוצמת החיים ובחסד הנוכחות האלוהית הנצחית של הרוח בתוכי, בכולנו – באחדותנו האלוהית, שבה כל הבושה, כל האפסות האנושית, כל הקהות, כל הפחדים וכל המיתות התאחדו, סוף סוף, עם הפוטנציאל הנעלה ביותר שלנו שנשאה ברחמה – של גדולה, חירות, עוצמה, שמחה, שכל, חוכמה עליונה ואהבה! אחדות שבה הקורבן והנברא התאחדו עם הבורא והאלוהים שנשאו ברחמם במעשה הבריאה!
לא עבורי בלבד אני מבקש, אלוהיי, אלא עבור כולנו ובשם כולנו אני מבקש, אלוהיי, הֱיֵה!
ויהי כן, כי אני, האדם, נזר בריאתך, אלוהיי! ורצוני ואמונתי ותשוקותיי הם חוק לעולמי! ועל כן – נשלם.
אני הנני אשר אני הנני. אנו הננו אשר אנו הננו. ואנו אחד. אנו אהבה. ואמת, וחיים. והדרך שעברנו. והדרך שהיא נצחית.
ועתה אני דומם, אלוהיי, כדי שבשקט של ליבי ושל תבונתי, אשמע את מענך, את שמך ואת
האמת. כי רק זאת אני חפץ בכל ליבי, בכל נפשי ובכל מאודי, אלוהיי. ענה לי!
כי אם אתה ישנו, ישנו גם אני. אני האמיתי.
מָקוֹר: רדומיר · «שיתוף האהבה»
WEBREATH · 11:11
«In every moment lies an opportunity to thank God for His infinite gift» — Communion of Love 2
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath