17. הנאה

היה מקובל לחשוב כי העונג הוא דבר מה שגוי, בלתי מוסרי ומביש. שאם מדברים אנו על רוחניות, על אהבה, על קדושה ועל אלוהים, הרי שמדובר בהכרח בסבל ובייסורים גדולים.

אלוהים הוא, בראש ובראשונה, עונג. המשיח הותיר לנו 10 דיברות. ואין מדובר ב״לא תרצח ולא תגנוב״ – אלו מצוות משה, דיברות הברית הישנה. המשיח הותיר 10 דיברות של הברית החדשה. מתוכן מצווה 1 על האהבה, ו-9 הן פסוקי אשרי. ומהו אשרי? אשרי הוא הדרגה העליונה ביותר של עונג.

אלא שהמשיח מראה לנו דרך ייחודית אל העונג. לא זו שהורגלנו בה. הוא אומר – עונג אחד אינו דומה למשנהו, ואותו עונג שבו עינגת את גופך ממקורות חיצוניים: גרגרנות, תאווה, זנות, אלכוהול, סמים, שעשועים, שלטון באחרים – החריב אותך, כשהוא מכלה ממש את האנרגיה שלך (שאותה, אזכיר לך, קיבלת למשך 120 שנה, ואתה שאפת לבזבזה – כולה – בסוף שבוע אחד)). ואף עונג קשה היה לכנות זאת, שכן התענוגות החיצוניים הותירו תמיד גוון של חוסר סיפוק, תמיד לא דייך היה, תמיד ציפית מהם ליותר – בכיליון עיניים, ובסופו של דבר – התאכזבת. ופעם אחר פעם עונג שכזה

נעשה פחות ופחות מענג, הלך ודהה עד שאפס. עצם היכולת להתענג אבדה. לאמיתו של דבר, הייתה זו מרירות בעטיפה מתוקה.

אך ישנו עונג שכזה, אומר המשיח, עונג עליון הטבוע בטבעך – שאינו תלוי בשום דבר חיצוני, ואשר אינו רק עוצמתי יותר מכל התענוגות החיצוניים שידעת – אלא כזה שהוא עונג-של-עונג ממש, עונג בדרגת אשרי, והוא לא רק מעניק תחושה של סיפוק מושלם ומלוא השלמות, אלא הולך ומתעצם, נעשה רבגוני יותר מפעם לפעם. זהו עונג של אהבה אמיתית – מוחלטת, ללא תנאי, נצחית – תחושה של עוצמה אלוהית, שותפות חווייתית עם האמת עצמה – עונג ההתמזגות עם טבעך האלוהי, עם אלוהים, עם מקור העונג עצמו בתוכך.

מצב זה של אשרי הוא בדיוק מה שהמשיח מכנה מלכות האלוהים, והוא מוסיף ומדגיש למען לא נטיל ספק כי מדובר במצב פנימי, ולא באיזו ארץ עדן מיתית וחיצונית:

«כי הנה מלכות האלוהים בקרבכם היא».

כן, עונג זה דורש מצדנו מאמץ מסוים, גילוי של רצון, ועל כן אבות הכנסייה הקדושים אומרים עליו כי זוהי מתיקות העטופה במעטה מר. אך התבונן, הרצון, השליטה העצמית, כשלעצמם, הם דבר

מענג. בסופו של דבר אנו מקבלים נוסחה מושלמת: עונג המגדיל את העונג. כוח הרצון הוא עונג, לא בכדי בשפה הרוסית המילה ״רצון״ היא גם מילה נרדפת לחירות. כוח הרצון הוא עונג, שהרי כה נעים לחוש כי שום פיתויים חיצוניים אינם שולטים בך, שאתה עצמך מנהל את תשומת ליבך, את דחפי גופך, ויודע לכוונם אל מה שנחוץ לך ולא למיקרופלורה שלך ולהורמונים שלך (קרי, לשדים). כה מופלא להיות חופשי באמת, להרגיש חירות זו, להתענג על חירות זו! חירות אמיתית במקום האשליה שמספקים הממון והשלטון החיצוני. שהרי לאמיתו של דבר, ממון ושלטון חיצוני אינם אלא דרך לספק תאוות עבדים. למען חירות אמיתית ועונג אמת אין צורך לא בזה ולא בזה – לא בממון ולא בשלטון – למען חירות אמיתית ועונג אמת נדרשת אך ורק שליטה עצמית.

ולמען עונג זה פרשו הקדושים מן העולם, פנו לחיי סיגוף, צמו, חוללו מעשי גבורה של תפילה בלתי פוסקת, עמידה על עמודים ומשמרות לילה – למען העונג, העונג העליון של איחוד עם אלוהים בתוכם. ובזכות שירותם, אשר קנה חסד זה, אושר עילאי זה במלוא שלמותו האלוהית, כשהוא ממלא דור אחר דור את אוצר הרוח, למען עת זו ממש שבה שפר חלקנו לחיות, אני ואתה, עת שאבות הקדושים והמשיח עצמו כינו ״העולם הבא״ – בזכות מעשה

הגבורה המשותף של הקדושים, לנו – כיום – עונג זה ניתן כמעט בחינם.

ממך נדרש רק להצהיר על רצונך, בעוברך את התחברות האהבה של המשיח, ובהתאחדך עם אלוהים בקרבך, לטהר את גופך ואת נפשך – בצום חיצוני, בהתנזרות חיצונית, אך בפנים – במשתה אמיתי של אמת ורוח, בדבר החי של הנוכחות האלוהית בקרבך, בדבר החי של הדו-שיח הפנימי עם אלוהים, בעונג האהבה שאין לו מתחרה בעושר עומקו הנחווה, בעוצמתו ובמגוון גווניו – מחרדת הנפש ועד לאושר עילאי אקסטטי וחסד אלוהי של האמת, אשר ברגע של ״העכשיו האחד״, במעשה האיחוד עם כל היש, מגלה לך את כל תמונת ההוויה הרב-ממדית והרב-עולמית. הוויית אלוהים, הוויית הרוח, הוויית כל הבריאה כולה, אשר – ברגע זה אתה רואה זאת בבהירות וחווה זאת בכל ישותך – כולה, בשלמותה, מוכלת בך. כי אנחנו הננו אחד.

אלוהים הוא עונג. ואלוהים, כפוטנציאל העליון המשותף שלנו, מעניק לך עונג זה לא על פי זכויותיך האישיות, אלא בחסד אלוהי, כשהוא פודה את נפשך, גופך ותבונתך מכל הסבל, הפחדים והכאב, מכל שעבוד החטא הזה והתלות בגורמים חיצוניים, מצינוק האמונות והדעות שנכפו עליך ואומצו ללא מודע – משחרר באקט פשוט של התחברות לתודעתו האלוהית, ובהכרה ובקבלה – מ-

צדך – של קורבן כפרה זה של המשיח, המשיח הקולקטיבי, שמת בעד חטאי האנושות כולה, בעד כל התנסויות הסטייה של האדם מטבעו האמיתי, שמת כאדם הישן וקם לתחייה כאדם החדש, המואלה והקדוש – שקם לתחייה לחיי עולם ולעונג נצחי של איכויות אלוהיות של אהבה, עוצמה, אמת ויצירה משותפת נצחית עם האב בשפע הבלתי נדלה של האם – שקם לתחייה בך, ידידי האהוב.