14. דיאלוג פנימי (חלק שלישי)

אפשר לנסות לכבות את הדיאלוג הפנימי ״מן היצר״, ואפשר להעביר את התודעה אל דיאלוג פנימי עם אלוהים, עם המשיח. הראשון מחזיר אותך אל מצב בראשיתי של פשטות, השני – מוביל אותך אל תודעה חדשה, אל ניצחון התודעה, אל תודעת הבורא, אלוהים בבשר, אשר בתודעתו הפשטות נגלית מתוך כוונה ובהיבטה העליון – בגאונות המודעות, דרך הכרת הסיבות והתוצאות (הסיבה – בפנים, התוצאה – בחוץ), כאשר אין עוד צורך להיאבק במציאות או להסתגל אליה, או לברוח אל האשליה, אלא ניתן לשלוט בה כבגופך הגדול. הדיאלוג הפנימי עם אלוהים מסייע לך לא לוותר על כל תקופת התהוות תודעתך בדואליות, אלא מתוך קבלתה כניסיון הכרחי והבנה מחודשת של ניסיון זה, מסייע להישען עליו, תוך קבלת פירותיו בהכרת תודה – הרחבת תודעתך, לידת כל מגוון עולם התופעות ועולמך הפנימי, להביא מגוון זה לכדי אחדות ושלמות של תודעתך, בהעברת הכל דרך פריזמת תודעת הבורא. בדיאלוג הפנימי אתה שואל את אלוהים כיצד בנוי העולם וכיצד בנויה תודעתך, במה וכיצד יצרת מצב כזה או אחר בחייך, וכיצד ביכולתך לתקן זאת, תוך תנועה הדרגתית ממצבים כואבים בהווה אל התבוננות מחודשת בעברך כולו. מתוך כוונה ומודעות, בהעברת הכל, כל ניסיונך הנוכחי והעבר, דרך פריזמת

תפיסתו של הבורא (אני בעצמי – ברצונותיי, באמונותיי ובהשקפותיי – יצרתי זאת), בקבלת תשובות מבפנים, מאלוהים, מהיבטך העליון, אתה בונה מחדש בהדרגה את תמונת עולמך, את דפוס תפיסתך, ועובר מעמדת הקורבן לעמדת הבורא המודע. הדבר מתרחש בעזרת השכל, אך לא רק בשכל. הדיאלוג הפנימי עם אלוהים מעצב מחדש את תפיסותיך, חודר עמוק אל תת-המודע, ומסוגל לשנות לא רק את אמונותיך ותפיסותיך האישיות, אלא גם את תוכניות השושלת ודפוסי החיים שהועברו אליך גנטית, כמו גם דפוסים עממיים שנקלטו דרך תמונת העולם הלשונית – בהרחיבו את אוצר מילותיך ובהעשירו את שפתך בחידושי לשון אלוהיים מבפנים. חשוב להבין שהדיאלוג הפנימי עם אלוהים אינו משחק של שכלך עם עצמו. זהו דיאלוג בין ה״אני״ האישי הקטן שלך לבין ה״אנחנו״ הגדול של מלוא הפוטנציאל העליון של האנושות. המשיח הוא דמות כוללת. הרוח היא התודעה האחת, הצורה העליונה של התודעה, המכילה בתוכה את כל צורות התודעה האישית, הקבוצתית והקולקטיבית ואת ניסיונן הכולל, של כל הקיים, כל מה שהיה אי פעם, הווה ויהיה – ניסיון אשר בהיותו מודע, הופך למעיין חוכמת האלוהים, הזמינה לך בדיאלוג הפנימי עם אלוהים. עוד מספר הערות חשובות בנוגע לדיאלוג הפנימי עם אלוהים: 1. השם פותח את הדיאלוג. שמו של אלוהים, כפי שכבר הבנת, הוא דבר חשוב ביותר – שמות שונים מעניקים גישה להיבטים שונים

של אלוהים. שמו של ישוע המשיח פותח את הדיאלוג עם אלוהים – בדיוק כמורה ומדריך, המלמד אותך מודעות, מלמד להיות לא סתם יוצר, אלא בורא מודע, כלומר אלוהי המציאות שלך, לשאת באחריות לא ברמת המעשים, אלא ברמה שלפני המעשים – ברמת המתרחש בתודעתך (ובמיוחד בתת-המודע). המשיח עושה אותך לאלוהים, פשוטו כמשמעו, בבנייה מחדש של קשריך העצביים, עוזר לשנות את דפוס תפיסת העולם עצמו, לקבל את אחריות הבורא על מציאותך כעל יצירתך שלך, בהורותו שליטה עצמית: לבחור ולחזק אמונה במודע, לסלק ספקות הרסניים, להכיר ולהביא להרמוניה את רצונותיך הלא-מודעים, לשנות את דפוסי הרגש, במשמעו את שכלך: קשב, מחשבה ודיבור. ״אדוני״ הוא גם פנייה מסורתית אל המשיח, ראה זאת כשמו השני. 2. שאלה אחת בכל פעם. אל תיחפז, אל תקפוץ משאלה לשאלה. בהתחלה התשובות עשויות שלא להיות כה ברורות מאליהן, ותתחיל לזהותן מעט מאוחר יותר. ואם תמטיר על אלוהים שאלות רבות בבת אחת, כיצד תבין לאיזו מהן התקבלה התשובה כאשר היא סוף סוף תגיע ותזוהה על ידך? לכן שאלה אחת בכל פעם, והתרכז בהפנמת התשובה. 3. סבלנות ורמזים. סבלנות היא אחת התכונות הנחוצות ביותר של הבורא. אין לך סבלנות – לא תלמד דבר. לאחר שהצגת שאלה, התאזר בסבלנות ועקוב בתשומת לב אחר הסימנים; לעיתים קרובות מאוד אלוהים עונה לנו ברמזים חיצוניים: פרסומת בשלט חוצות,

הודעה שקפצה בטלפון, כותרת בקרע עיתון או עלון חלוקה מתחת לרגליים, שבריר משפט משיחה שנשמעה באקראי, שיר שצף בזיכרון או קטע משיר. אלוהים מדבר איתך בשפה המובנת דווקא לך. אך עליך להתאזר בסבלנות ולהתרכז בשאלה ובתשובות המתקבלות. עקוב אחר הרמזים, כך הסבלנות תהפוך למשחק מרתק, פאזל שתרכיב מתוך רמזים רבים. 4. זהו דיאלוג, ולא קריאה בקפה. דבר עם המשיח כמו עם חבר קרוב ביותר. לא הבנת – שאל שוב. אתה מסופק – בקש הבהרה. הבא בפניו את משאלותיך, את הגיגיך, אפילו את טענותיך, מסור את ספקותיך ובקש לחזק אותך באמונה. באמונה בעצמך ובאמונה בו. בפיתוח הדיאלוג עם אלוהים, ולא בהסתפקות בתשובה ראשונה ויחידה לשאלתך, אתה בונה מחדש במהירות רבה יותר את קשריך העצביים ומשנה את דפוס תפיסת המציאות. ומעבר לכך, נמנע מספקות מיותרים. ובכלל, הדבר הופך לתקשורת המרתקת ביותר בחייך. כמה פעמים שמענו: אילו הייתה לכם הזדמנות, איזו שאלה הייתם שואלים את אלוהים? כעת יש לך הזדמנות כזו. האם אין זה הנס הגדול ביותר ביקום? אלוהים מדבר איתך. 5. השתנה בעצמך, אל תבקש לשנות את המצב. אפשר לבקש מאלוהים לשנות את הגדרות תודעתך – לרפא פחדים, פגיעות, דפוס של אשמה ובושה, כעסנות, תאווה וגרגרנות, קנאה וצרות עין, חמדנות ותלות בכסף, את הקורבן הפנימי ואת הטפיל, את החיה ואת הדרקון (מוח היונקים

והמוח הזוחלי), אשר ברגע מסוים יגיחו מתת-המודע שלך, וכולי, אך אל תבקש מאלוהים לשנות את המצב אם הוא מפחיד או מלחיץ אותך. ״מדוע אתה מבקש מאלוהים לשנות את המצב, אם אלוהים נתן לך את המצב כדי שאתה תשתנה?״ בכל דבר ותמיד חפש את הסיבה בתוכך ורק בתוכך. העולם הוא מראת תודעתך. אין בו שום דבר שלא נוצר על ידי דפוסי תפיסתך שלך: אמונות, השקפות, רצונות, פחדים, עלבונות, אשמה ושאר דפוסים רגשיים וצורות מחשבה. זוהי פיזיקה. אין זה מוסר ואין זו דת, זוהי פיזיקה. מי ייתן ומתוך הבנה זו ינבעו כל שאלותיך ובקשותיך לאלוהים: עזור לי להבין, הראה לי, הבהר... רפא זאת בי, עזור להשתחרר... למד כיצד לעשות זאת אחרת, עזור ליצור זאת מחדש... 6. קרא ושוב קרא לעיתים קרובות בבשורות, בברית החדשה. שם מצויים דבריו הישירים של המשיח והסבריו. כך, בעזרת המילה החיה, המועברת דרך כתבי הקודש, המשיח מכין את שכלך לקליטת התשובות בדיאלוג הפנימי. אחרת רבות מתשובותיו עשויות להיראות לך קשות להבנה, קשות לביצוע, מאיימות בחידושן, ועל כן השכל ידחה אותן – בטענה שאין כל תשובה כלל. המילה הכתובה מחזקת אותך באמונה ובהבנת תשובותיו של אלוהים. 7. בקבלך תשובות מאלוהים, יישם אותן מיד בחיים. אינך יודע כיצד – שאל אותו. ראשית כל פשוט רצה בשינויים אלה, הרשה לעצמך לרצות בכנות, שהרי הרצונות הם אנטי-חומר (חומר קדמון), זהו כל הדרוש כדי שברמה הקוונטית ייווצר

החומר המגשים אותם. רצית – הצהר על רצונך. אתה הבורא, ומשמעות הדבר היא שרצונך הוא חוק לכל המתרחש בעולמך (בממדי האנרגיה הזמינה לך ברגע זה ובמעגל האחריות התואם לה). 8. הכרת תודה. הכרת תודה מעצימה את זרימת האנרגיה. הכרת תודה מדגישה כי הדבר בעל ערך עבורך. ערך הוא רצון הנמשך בזמן. הכרת תודה מחזקת את אמונתך. אמונה היא יסוד תודעתך. הכרת תודה לאלוהים מעצימה את נוכחות אלוהים בתודעתך ובחייך. הודה לאלוהים על הכל. הודה לעצמך על בחירתך, על נאמנותך לדרך שנבחרה, שהרי אלוהים רק מסייע בדרך המודעות, בדרך ההפיכה לבורא מודע של מציאותך, אך את הדרך אתה עובר בעצמך. אנו גאים בכך שאתה צועד בדרך זו, ככל שיהיה קשה בהתחלה. על כן הודה לעיתים קרובות יותר לא רק לאלוהים (שבתוכך) כפוטנציאל העליון שלך, אלא גם לעצמך – למי שאתה ברגע זה ממש. אנו יודעים עד כמה קשה הדרך, וזהו אומץ לב עצום – לבחור וללכת בדרך זו יום יום, כאשר אין שום ערבויות ואיש מסביב אינו תומך בך בדרך זו. הודה לעצמך לעיתים קרובות יותר. אנו מאמינים בך וגאים בך כנזר בריאתנו, אדם!

״לא אקרא לכם עוד עבדים... כי אם ידידים״, אומר המשיח.