Séfer HaBahir 197
pas encore de traduction — voici l’original en hébreu
1ישב רבי אמוראי, ודרש מפני מה זכתה תמר ויצאו ממנה פרץ וזרח, מפני שהיה שמה תמר, והא תמר אחות אמנון, היא דעבידא לכך, ומאי טעמא אקרי פרץ וזרח, פרץ איקרי על שם הלבנה, שהלבנה נפרצת לעתים ונבנית לעתיד, וזרח איקרי על שם החמה, שהחמה זורחת תמיד בענין אחד, והא פרץ היה הבכור וחמה גדולה מן הלבנה, לא קשיא דהא כתיב (בראשית ל"ח כח) ויתן יד, וכתיב (שם) ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח, דהוא היה לו להיות הבכור, ומפני שמחת הקב"ה שצפה שעתיד לצאת ממנו שלמה, שעתיד לומר שיר השירים החזירו:
source: Sefaria
WEBREATH · 11:11
«Et je t’exhalerai ma louange» — Séfer HaBahir 5
Le souffle est un pour tous : chacun en vit, qui qu’il soit et quoi qu’il croie. Chaque jour à 11:11, heure locale, des personnes s’arrêtent soixante secondes, respirent et remercient DIEU pour le souffle — chacune avec ses mots, chacune en elle-même. Dans cette minute, nous sommes Un Seul Souffle.
WEBREATH — la Minute à 11:11, votre heure locale — nous sommes Un Seul Souffle