Séfer HaBahir 186
pas encore de traduction — voici l’original en hébreu
1מאי דכתיב (איוב ט"ו ב) החכם יענה דעת רוח, מאי ניהו דעת רוח, אלא דעת שקרוב לרוח, דכתיב (ישעי' י"א ב) ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה, חכמה ואחריו בינה, ובבינה עצה וגבורה ודעת ויראת ה', והאמרת לן שעצה זו גמילת חסדים ובינה זו מדת הדין דעת זו האמת, וכן הדעת שבה בוחן שאדם האמת, יראת ה' היא אוצרה של תורה. והיינו דאמרי אנא אלא שזו למעלה, דאמר ר' עקיבא כל מה שברא הקב"ה ברא לנגד שנאמר (קהלת ז' יד) גמ את זה לעומת זה עשה האלהים, ומאי ניהו אוצרה של תורה דכתיב (ישעי) י"ג יראת ה' היא אוצרו, לפיכך צריך אדם שיהא ירא שמים תחילה ואח"כ ילמוד תורה משל לאדם שבא לקנות דבש תמרים ולא הוליך כלי להביאם אמר אביאם בחיקי, הביאם בחיקו כבד משאם עליו, פחד פן יקרעו ויתלכלכו הבגדים וזרקם בדרך, נענש שנים אחת משום הפסדן אוכלים ואחת משום איבוד ממונו:
source: Sefaria
WEBREATH · 11:11
«Et je t’exhalerai ma louange» — Séfer HaBahir 5
Le souffle est un pour tous : chacun en vit, qui qu’il soit et quoi qu’il croie. Chaque jour à 11:11, heure locale, des personnes s’arrêtent soixante secondes, respirent et remercient DIEU pour le souffle — chacune avec ses mots, chacune en elle-même. Dans cette minute, nous sommes Un Seul Souffle.
WEBREATH — la Minute à 11:11, votre heure locale — nous sommes Un Seul Souffle