8. אל-אנפאל

1שואלים אותך(הנביא) אודות השלל. אמור, “השלל שייך לאללה ולשליח, על כן ייראו את אללה, והשלימו בינכם, ושמעו בקול אללה ושליחו אם אכן מאמינים אתם”

2אמנם המאמינים הם אלה שאם יוזכר אללה, יתמלא לבבם יראה, ובהיקרא אותותיו(משפטי הקוראן) לפניהם, מתחזקת אמונתם, ועל ריבונם סומכים

3אלה המקיימים את התפילה, והם התורמים ממה שהענקנו להם (לצדקה)

4אלה הם המאמינים הצודקים, (אשר שמור) להם מעמד גבוה אצל ריבונם, וסליחה, ופרנסה נדיבה

5כמו שהוציאך ריבונך מביתך (באל-מדינה) בצדק אף כי קבוצה מן המאמינים לא רצתה בזאת

6הם הנצחים אתך על הצדק לאחר שהתברר להם, כאילו הם מובלים אל המוות בזמן שהם רואים אותו

7אך כאשר אללה הבטיח לכם ניצחון על אחד המחנות, רציתם שתהיה זו שאינה בעלת העוקץ (רצו את השלל במקום המלחמה), ואולם אללה רצה להקים את הצדק בדבריו, ולהביס את הכופרים

8כך כדי להקים את הצדק ולבטל את ההבל, על אף התנגדות הכופרים המכחשים

9כשקראתם אל ריבונכם לעזרה והוא נענה לכם, “אני אשלח לעזרתכם אלף מלאכים אשר יבואו בזה אחר זה”

10זו הייתה בשורה מאללה למען יבטח לבכם בה, כי אין ניצחון ניתן אלא מאללה. ואללה העזוז והחכם

11הוא הביא עליכם תנומה כהרגעה ממנו, והוריד עליכם מן השמים מים למען יטהר אתכם בו, וכדי לנקות אתכם מטומאת השטן, וכדי לחזק את לבבכם ולחזק את עמידתכם על רגליכם

12אכן השרה ריבונך אל המלאכים, “אני עמכם, על כן חזקו את אלה אשר האמינו. אני אטיל אימה בלבבות אלה אשר כפרו, הכו על הגב העליון וחתכו להם כל איבר”

13משום שהם התנגדו וסרבו לאללה ולשליחו. וכל המתנגד לאללה ושליחו, אז אכן אללה מעניש בחומרה (למזלזלים בו)

14זה עונשכם, אז טעמו אותו בעודכם בחיים. ואכן לכופרים (גם מחכה) העונש של אש הגיהינום

15הוי אלה אשר האמינו! בפוגשכם את אלה אשר כפרו בקרב פנים אל פנים אל תפנו להם עורף

16ומי שיפנה להם עורף ביום כזה, פרט לצורכי לחימה או להצטרפות לאחרים שבקרב, יביא על עצמו את זעם אללה, ומשכנו יהיה הגיהינום, ומה רע יהיה סופו

17לא אתם הרגתם אותם, אך אללה הרג אותם, ואתה לא זרקת (חיצים), אך אללה זרק, זאת למען יתנסו המאמינים בניסיון טוב , ואללה הוא הכול שומע והכול יודע

18כול זה מאללה והוא מכשיל את תכסיסי הכופרים

19אם רציתם בניצחון הרי הם ניצחו אתכם, ואם תפסיקו להילחם זה יהיה טוב יותר לכם, כי אם תחזרו להילחם נחזור להילחם גם אנו, ואז לא יועילו לכם גם אם ירבה מספרם. כי אללה עם המאמינים

20הוי אלה אשר האמינו! שמעו בקול אללה ושליחו ואל תינטשו אותו כל עוד אתם שומעים אותו(הקוראן)

21ואל תהיו כמו אלה האומרים “שמענו”, למרות שהם לא באמת שומעים

22היצורים הרעים ביותר אצל אללה הם אלה המתנהגים כחירשים וכאילמים אשר לא יבינו

23אילו ידע אללה שיש בהם טוב (תועלת), היה נותן להם לשמוע, אך אם גם היה נותן להם לשמוע, היו מתרחקים מבלי לשמוע (את דברי הנביא)

24הוי אלה אשר האמינו! היענו לאללה ולשליח בקוראו לכם אל הדבר אשר מעניק לכם חיים, ודעו כי אללה עומד בין האדם ללבו, וכי אליו תקובצו

25שמרו על עצמכם מפני המבחן אשר פוגע לא רק בחוטאים שבינכם, ודעו כי אללה מעניש בחומרה

26וזכרו כשהייתם מעטים ונרדפים בארץ ומפחדים כי יחטפו אתכם האנשים, והנה נתן לכם מקלט וחיזק אתכם בעזרתו ופרנס אתכם במיטב הדברים המשובחים למען תכירו טובה

27הוי אלה אשר האמינו! אל תבגדו באללה ובשליח, ואל תמעלו באופן מודע באשר הופקד בידכם

28ודעו כי כספיכם ובניכם הם רק ניסיון לכם, אצל אללה הגמול האדיר

29הוי אלה אשר האמינו! אם תיראו את אללה, הוא ייתן לכם יכולת להבדיל (בין הצדק וההבל) ויכפר על חטאיכם ויסלח לכם, כי אללה רב-החסד האדיר

30ואם יתכננו אלה אשר כפרו לאסור אותך או להרוג אותך או להגלות אותך. הם מתכננים ואללה תכנן והוא הטוב ביותר שבמתכננים

31כאשר אותותינו נקראים לפניהם, הם אומרים, “כבר שמענו זאת, ולו רצינו היינו גם אנו אומרים דברים כאלה, כי אין אלה אלא אגדות הקדמונים”

32כאשר אמרו (הכופרים), “הוי אללה! אם זהו הצדק שלך, אז המסר עלינו אבנים מן השמים, או הבא עלינו עונש כואב.”

33אך אללה לא היה מעניש אותם כל זמן שהיית אתה (מוחמד) נמצא ביניהם, וכן לא היה מעניש אותם כל עוד הם מבקשים סליחה

34אך למה שלא יעניש אותם אללה, בזמן שהם מונעים את (המאמינים מ) המסגד הקדוש, והם לא היו האחראים לו? האחראים לו באמת הם אלה היראים (את אללה), אך רובם אינם יודעים

35תפילתם (הכופרים) ליד הבית (הכעבה) אינה אלא שריקה ומחיאת כף, לכן טעמו את העונש באשר הייתם כופרים

36אכן אלה אשר כפרו תורמים את כספם כדי למנוע מאנשים ללכת בשביל של אללה. הם ימשיכו להוציא אותם, ולבסוף יהפוך לצער בשבילם, ואז הם יובסו. אלה אשר כפרו אל הגיהינום יקובצו

37על מנת שאללה יבחין בין הרע והטוב, הוא יעשה את הרע חלקו מעל חלקו(האחר) ערמות כולם ויזרוק את כולם בתוך גיהינום, כי כל אלה הם האובדים

38אמור לאלה אשר כפרו כי אם אכן יחדלו(מכפירה), ייסלח להם כל אשר עשו בעבר, אך אם ישובו(אל הכפירה), הרי כבר מוכרת דרך ענישת הראשונים (הקדמונים)

39הילחמו בהם עד אשר לא תהיינה מזימות יותר, ותהיה הדת (האמונה) כולה לאללה, ואם יפסיקו הרי אללה רואה את מעשיהם

40ואם אכן יכחישו, דעו כי אללה הוא האדון עליכם, והוא הטוב במגינים ובתומכים

41דעו כי חמישית מכל השלל אשר תקבלו מהאויב שייך לאללה ולשליח ולקרובי המשפחה, וליתומים, ולמסכנים, ועובר אורח (נוודים), אם הייתם מאמינים באללה ובמה שהורדנו לעבדנו(מוחמד) ביום הפורקאן (יום בדר), ביום אשר נפגשו שני המחנות (המאמינים והכופרים של מכה), ואללה הוא הכול-יכול

42אתם הייתם בצד העמק הקרוב (לאל-מדינה), והם (כופרי מכה), היו בצד הרחוק, ושיירת הסחורה הייתה למסה מכם. אילו הייתם קובעים מראש להיפגש עמם לא הייתם נפגשים, ואולם אללה רצה לבצע עניין שהוחלט מקודם (והוא ניצחון המאמינים על הכופרים), כדי שיידע מי שמת שהוא מת לפי הוכחה בהירה מאללה, ומי שנשאר בחיים נשאר לפי הוכחה ברורה מן אללה, ואללה הוא השומע והיודע הכול

43אללה הראה לך אותם בשינה שלך כמעטים במספרם, ואילו היה מראה אותם לך רבים הייתם נכשלים, והייתם רבים בינכם אם להילחם בהם או לא. אללה מנע זאת מכם, כי הוא יודע מה שיש בתוך לבבותיכם

44כאשר הראה אללה לכם את אויביכם כמעטים והפחית את מספרכם בעיניהם, היה זה למען יבצע אללה דבר שצריך להשלים (הניצחון של המאמינים על הכופרים), כי אליו חוזרים כול הדברים

45הוי אלה אשר האמינו! כשתפגשו קבוצת (לוחמים) התייצבו חזק, והזכירו את אללה הרבה כדי שתצליחו

46ושמעו בקול אללה ושליחו, ואל תריבו בינכם, כדי שלא תכשלו ותפסידו, אך התאזרו בסבלנות, כי אללה עם בעלי הסבלנות

47ואל תהיו כמו(הכופרים של מכה) אלה אשר יצאו מבתיהם בהתרברבות והתפארות בפני האנשים, ואשר מונעים מללכת בשביל של אללה, ואללה את מה שהם עושים מקיף

48וכאשר קישט להם השטן את מעשיהם (הרעים), ואמר: “אין היום מי שינצח אתכם כי אני אדונכם”. ואולם כאשר שני המחנות עמדו פנים אל פנים, התחרט השטן ואמר: “אין אני אחראי לכם, כי רואה אני מה שאינכם רואים. ומפחד אני מאללה. ואללה מעניש בחומרה”

49כאשר יגידו הצבועים ואלה אשר יש מחלה בלבבם: ״ דתם של אלה הוליכה אותם שולל”. ואולם כל הנסמך על אללה, הן, אללה הוא העזוז והחכם

50ולו (רק יכולת) לראות כשהמלאכים יוציאו את נשמות אלה אשר כפרו, ויחבטו על פניהם וגביהם: “טעמו את עונש השריפה”

51זאת כגמול על אשר עשו ידיכם, אללה אינו מקפח את ברואיו

52דינם בזה כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם, הם כפרו באותות אללה, ואללה העניש אותם בגלל חטאיהם, אכן אללה הוא החזק ועונשו מחמיר

53אולם אללה אינו משנה לרעה את הטוב שהוא העניק לחבורת אנשים, אלא רק אם הם ישנו לרעה את אשר בנפשם. אללה הוא הכול שומע והכול יודע

54(דינם בזה) כדין אנשי פרעה ואלה אשר היו לפניהם. הם הכחישו את אותות ריבונם, והכחדנו אותם בגלל חטאיהם, והטבענו את אנשי פרעה, כי היו כולם מקפחים

55אכן הרעים ביותר שביצורים אצל אללה הם אלה אשר כפרו, כי הם אינו מאמינים

56הם אלה אשר כרת אתם ברית, ובכל פעם יפרו אותה, ואינם יראים אותו

57אם תפגוש אותם במלחמה, פזר אותם לכל עבר כדי להרתיע את אלה העומדים אחריהם, אולי יזכרו

58אם תפחד מבגידה מצד בעל-ברית, זרוק (בטל) להם את בריתם כפי שבגדו בך, כי אללה אינו אוהב את הבוגדים

59אל יחשבו אלה אשר כפרו כי הם הספיקו להינצל, הם אינם יכולים להימלט (מהעונש)

60הכינו כוח לקראתם ככל יכולתכם, וסוסים מוכנים לקרב, כדי להפחיד ולהרתיע את אויבי אללה ואויביכם, ואחרים מלבדם אשר אינכם יודעים, אך אללה יודע אותם. כל אשר תתרמו למען אללה, יוחזר אליכם בשלמותו (ביום הדין) ואתם לא תקופחו

61אך אם הם יושיטו יד לשלום, הושט גם אתה, וסמוך על אללה, כי אכן הוא הכול שומע והכול יודע

62ואם ירצו לרמות אותך, אז דייך באללה (תומך), שהרי הוא זה אשר תמך בך בניצחונו ובמאמינים

63ואיחד בין לבבותיהם, גם אם את כל ההון שבארץ, לא היית מצליח, אך אללה עשה כן, כי אכן הוא העזוז והחכם

64הוי הנביא! דייך באללה וההולכים בעקבותיך מן המאמינים

65הוי הנביא! עודד את המאמינים ללחימה. אם עשרים מכם יחזיקו מעמד בסבלנות, יתגברו על מאתיים (מן הכופרים), ואם יהיו בכם מאה כאלה, יתגברו על אלף מאלה אשר כפרו כי הם חסרי תבונה

66אך, עכשיו הקל אללה עליכם, ביודעו כי יש בכם רופפות, ולכן אם מאה בכם יחזיקו מעמד בסבלנות יתגברו על מאתיים, ואם יהיו בכם אלף כאלה, יתגברו ברצון אללה, על אלפיים, כי אללה עם בעלי הסבלנות

67אין זה מורשה לנביא לקחת שבויים בטרם יהרוג מספר גדול מן האויבים. אתם רוצים את טובת העולם הזה, ואילו אללה רוצה (לכם) את טובת העולם הבא, כי אללה הוא העזוז החכם

68לולא גזר כך אללה מקודם (בלקיחת השבויים), הייתם נענשים עונש כבד על (השבויים) שלקחתם

69לכן אכלו מן השלל אשר לקחתם מן המורשה והטוב, וייראו את אללה, כי אללה הוא הסלחן והרחום

70הוי הנביא! אמור לשבויים שבידיכם, “אם ידע אללה כי יש כוונה טובה בלבבכם, יחזיר לכם טוב יותר מכל אשר נלקח מכם, ויסלח לכם, כי אללה הוא הסלחן והרחום

71אם ירצו לבגוד בך, הן, גם ניסו לבגוד באללה לפני כן, ולכן השליט אותך עליהם, כי אללה הוא היודע והחכם

72אכן אלה אשר האמינו והיגרו, והתאמצו בהקרבת רכושם ונפשותיהם למען אללה, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה, כל אלה מגינים זה לזה. אך אלה אשר האמינו, אולם לא היגרו, אינכם אחראים להגן עליהם עד אשר יהגרו. ואולם אם יבקשו את עזרתכם בדת, עליכם להזדרז לעזרתם, אלא אם יהיה זה כנגד אנשים אשר יש ברית בינכם וביניהם. כי אללה רואה את כל מעשיכם

73ואלה אשר כפרו מגינים זה לזה, ואם אתם המאמינים לא תנהגו כך (תהיו מגינים זה לזה), תהיה התמרדות ושחיתות רבה בארץ

74ואלה אשר האמינו והיגרו, והתאמצו בשביל אללה, ואלה אשר נתנו מחסה והושיטו עזרה, אלה הם המאמינים הצודקים, והם יזכו בסליחה ופרנסה נדיבה

75(וכן גם) אלה אשר האמינו אחר כך והיגרו, וקמו עמכם להיאבק, הם נחשבים כחלק מכם. קרובי משפחה יהיו בעדיפות ראשונה לרשת זה את זה, לפי הספר של אללה, ואללה הוא היודע הכול