54. אל-קמאר

1התקרבה “השעה”(יום הדין), והירח נבקע

2וכאשר הם יראו אות הם יסובבו גב (יכפרו) ויאמרו: “בסך הכול קסם מתמשך”

3הם יכפרו וילכו אחרי תאוותיהם, אף- על-פי שהכול כבר נקבע

4וכבר באו אליהם הרבה קורות שבכוחן להרתיע

5חכמה נעלה (הקוראן), אך המזהירים לא ישפיעו(על הכופרים)

6לכן סור מעליהם, וחכה ליום שבו יקרא להם הקורא אל המאורע האיום (יום הדין)

7אז יהיו עיניהם עלובות, והם יוצאו מן הקברים כאילו הם היו נחיל של ארבה

8הם ימהרו אל הקורא. יאמרו הכופרים: “זהו יום נורא קשה”

9לפניהם כבר כפרו בני עמו של נוח, אשר התכחשו לעברנו ואמרו: “זה משוגע”, ואיימו לגרשו

10אז קרא אל ריבונו, ״ הם גוברים עליי, אז חלץ אותי!”

11אז פתחנו את שערי השמים והורדנו את מי המבול

12ובקענו את מעיינות התהום, ונפגשו המים כפי שפסקנו

13ונשאנו אותו על (אונייה) עשויה לוחות ומסמרים

14אשר שסה בהשגחתנו. זה היה הגמול לאשר היה כופר (בשליחות נוח)

15וכבר השארנו אותה כאות, אבל, האם מישהו מפנים את המסר

16ואיך היו עונשי והאזהרות

17וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר

18בני עאד הכחישו את האזהרות ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו

19אנו שלחנו עליהם רוח קרה עזה ביום ארור ומקולל מתמשך

20אשר עקרה את האנשים כאילו היו גזעי דקלים נגדעים

21ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרות שלפניו

22וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר

23התכחשו (אנשי) ת'מוד למזהירים (הנביא צאלח)

24ואמרו: “האם נלך בעקבות אחד מאתנו? זו טעות וחוסר דעת

25האם רק לו מכולנו הושרה המסר האלוהי? לא! כי שקרן חצוף הוא.”

26מחר ייוודע להם מי השקרן החצוף

27כי אנו שולחים אליהם את הנאקה להעמידם בניסיון, שים לב להם והתאזר בסבלנות

28ואמור להם, כי המים שבבאר הם לכולם, וכל אחד ישתה בתורו

29אך הם קראו לחברם (המרושע), אשר שחס את הנאקה

30ואיך היו העונש אשר הבאתי עליהם והאזהרה שלפניו

31ולכן הנחתנו עליהם צווחה אחת, ומיד הם נפלו כמו עלים יבשים

32וכבר את הקוראן הבהרנו למען ייזכרו, אך האם יש מי שייזכר

33התכחשו (בני) עמו של לוט למזהירים (לוט)

34ולכן שלחנו בהם סופה סוערת (שהשמידה אותם), אך את משפחת לוט מילטנו עם שחה

35זאת עשינו כחסד מאתנו. כך עמול לאשר מכיר תודה

36וכבר הזהירם (לוט) מבוא מהלומתינו, אך הם לא האמינו לאזהרה

37ושידלוהו להסגיר להם את אורחיו (לביצוע זממם בהם), כיבינו את מאור עיניהם, ונאמר להם: “טעמו אפוא את עונשי (ואת מסר) הזהרותיי”

38וכבר עם בוקר, פגע בהם עונש ממושך

39(ונאמר להם): ״ טעמו את עונש (ואת מסר) הזהרותיי”

40וכבר את הקוראן הבהרנו למען יזכרו, אך האם יש מי שייזכר

41וכבר באו אל בית פרעה המזהירים

42אך הם התכחשו לכל אותותינו, ואז הנחתנו עליהם את מכותיו של העזוז הכול-יכול

43האם כופריכם טובים מאלה (שלפניכם), או שמא יש לכם חסינות לפי כתבי הקודש

44ואולי יאמרו: “אנו חבורה של מנצחים”

45אך בקרוב הם יפסידו וייסוגו אחורה

46אכן, “השעה” (יום הדין) היא מועדם, ו״השעה” קשה יותר ומרה יותר

47אכן הרשעים שרויים בתעייה ובטיפשות

48ביום אשר ייגררו על פניהם אל תוך האש, (יאמר להם): “טעמו את מגע האש הלוהטת של הגיהינום”

49אכן אנו כל דבר בראנו לפי מידה מוגדרת

50ואנו מצווים רק פעם אחת והצו מתגשם כהרף עין

51וכבר הכחדנו את הדומים לכם, האם יש מי שילמד את המסר

52כל מעשיהם מתועדים בכתבים רשומים

53הכול רשום, מהקטן לגדול (המעשים)

54ואולם היראים (את אללה) יהיו בגני עדן עם נהרות זורמים

55במושב כבוד אצל המלך הכול-יכול