51. אד-דהארית

1(שבועה) ברוחות המפזרות

2והנושאות את הנטל הכבד

3והמפליגות בנחת

4והמחלקות את הצווים

5כל מה שהוזהרתם בו הוא אכן אמת

6ויום הדין אכן יתקיים

7(שבועה) והשמים המתוכננים היטב

8אכן אתם נחלקים בדבר

9אשר מהם יורחקו המורחקים

10הקללה על הכוזבים

11אלה הם אשר שקועים בתעתועים

12הם שואלים, “מתי יום הדין?”

13זה היום בו הם ייענשו באש

14”טעמו את העונש אשר דרשתם להחיש”

15אך היראים ישכנו בגני עדן עם מעיינות צלולים

16ויקבלו מה שריבונם העניק להם על היותם עושים מעשים טובים

17הם המעיטו מאוד לנום בלילות

18ועם שחר הם מבקשים סליחה

19ועל אשר הם נותנים זכות ברכושם למבקש חסד ולמחוסר כל

20ובארץ יש אותות לבטוחים באמונתם

21ובכם בעצמכם, האם לא תתבוננו

22בשמים מקור פרנסתכם וכל אשר הובטח לכם

23לכן, (נשבע) בריבון השמים והארץ! כי אכן אמת היא, כמו היכולת שלכם לדבר

24האם שמעת על הסיפור אודות האורחים הנכבדים של אברהם

25שבאו אליו ואמרו לו: “שלום!” והוא אמר לי שלום אנשים לא מוכרים”

26אז הוא פנה במהירות אל אשתו והביא להם עגל מפוטם

27והגישו להם, ואמר: “האם לא תאכלו?”

28הוא החל לפחד מפניהם, אך הם אמרו: “אל תפחד!” ובישרו לו על בן שיהיה בעל תבונה

29אז הגיעה אשתו בצעקה, סטרה על פניה ואמרה: “זקנה ועקרה אני!”

30אמרו ״כה אמר ריבונך, כי הוא החכם והיודע

31״ ואמר: ״ מה היא שליחותכם?”

32אמרו: “נשלחנו אל עם של כופרים מכחשים

33כדי שנמטיר עליהם אבני חימר

34אשר יועדו על ידי ריבונך כעונש למפריזים בעוולות”

35וחילצנו את כל המאמינים אשר היו בה

36ולא מצאנו בה אלא משפחה אחת של מוסלמים (מתמסרים)

37הותרנו בה אות לאלה הפוחדים מפני העונש הכואב

38ויש עוד אות אל משה, כאשר שלחנו אותו אל פרעה עם הוכחות בהירות

39ואולם (פרעה) סובב גב עם צבאו, ואמר: הוא (משה) קוסם או משוגע”

40אז ייסרנוהו ואת צבאו וזרקנו אותם לים, כשהוא אשם

41ועאד, כאשר שלחנו אליהם רוח נוראית

42אשר ריסקה את כל אשר עמד בדרכה

43וגם ת'מוד היה אות, כאשר נאמר להם: “התענגו עד עת מועד”

44ואולם הם מרדו בצוו ריבונם, על כן הכתה בהם סופת אש בעודם בוהים

45ולא יכלו יותר לקום ולא היה להם כל חילוץ

46ולפניהם (הכחדנו) את בני עמו של נוח, כי אכן היו אנשים מושחתים

47ואת השמים בנינו בעוז, ואנו ממשיכים להרחיבם

48ואת הארץ פרשנו, ומה טובים אנו כסוללים

49ואת כל הדברים בראנו כזוגות, למען תזכרו

50לכן, נוסו אל אללה, כי אכן אני נשלחתי ממנו לתת לכם הזהרה בהירה

51ואל תעשו לכם עם אללה אלילים אחרים, כי אכן נשלחתי ממנו כדי לתת לכם הזהרה בהירה

52ותמיד כך, לא בא כל שליח אל אלה אשר לפניהם אלא אמרו עליו: “זהו קוסם או משוגע”

53האם ציוו זה את זה על הדבר הזה? אכן הם אנשים משתלחים

54לכן פרוש מהם, ואין עליך שום אשמה

55אך הוסף להזכיר, כי ההזכרה אכן מועילה למאמינים

56ולא בראתי את השדים ואת האדם אלא למען יעבדו אותי

57אינני דורש כי יפרנסוני ואינני רוצה כי יאכילוני

58אכן אללה הוא המפרנס, בעל החוזק והאיתן

59על אלה אשר קיפחו רובצת אשמה כאשמת הכופרים שקדמו להם, אל להם לדחוק בי לזרז את עונשם

60אוי לכופרים מיום העונש שהוזהרו ממנו