47. מוחמד
1אלה אשר כפרו ואשר מנסים להרחיק אנשים משביל אללה, יבטל את מעשיהם
2אך אלה אשר האמינו ועשו את המעשים הטובים, והאמינו באשר הורד אל מוחמר, אשר הוא האמת מאת ריבונם, אללה יבטל את החטאים שלהם ויטיב איתם
3זה מפני שאלה אשר כפרו הלכו אחרי השקר, בעוד שאלה אשר האמינו הלכו בעקבות האמת אשר באה מאת ריבונם. בדרך זאת אללה נותן משלים לאנשים
4ואם אתם פוגשים את אלה אשר כפרו בשדה הקרב, הכו בצווארם עד שתכניעו אותם, ואז תיקחו אותם בשבי. לאחר מכן, או שתשחררו אותם כאות לחסד, או שתאפשרו להם לפדות את עצמם עד שתסתיים המלחמה. כך תעשו, ולו רצה אללה היה בעצמו מכניע אותם, אך הוא רצה להעמידכם במבחן זה מול זה. ואלה אשר נפלו במלחמה למען אללה, המעשים שלהם לא יהיו לשווא
5כי הוא ידריך אותם וישפר את רוחם (בעולם הבא)
6ויכניס אותם לגן העדן אשר הכיר להם אותו
7הוי אלה אשר האמינו! אם תעזרו לדרך של אללה הוא יעזור לכם וייתן לכם כוח וחוזק
8ואלה אשר כפרו אז עצוב יהיה להם, והוא יבטל את שכר מעשיהם
9זה בגלל שהם שנאו את אשר הוריד אללה, ולכן הוא הכשיל את מעשיהם
10האם הם לא סיירו בארץ וראו מה הייתה אחריתם של אלה אשר קדמו לכם? אללה השמיד אותם, וכך תהייה גם אחרית הכופרים הללו
11זה כי אללה מושיע לאלה אשר האמינו, ואכן לכופרים אין שום אדון
12אכן אללה יכניס את אלה אשר האמינו ועשו את הטוב לגני עדן אשר תחתיהם זורמים נהרות. אך אלה אשר כפרו יתענגו ויאכלו (בעולם הזה) כפי שאוכלות המקנה, (ובעולם הבא) האש היא משכנם
13וכמה ערים חזקות יותר מעירך(מכה) שהוציאה אותך השמדנו ולא היה להם כל מושיע
14הדומה מי שבידו הוכחה מריבונו לזה שמעשיו יפים וטובים רק בעיני עצמו והוא הלך רק אחרי יצריו
15המשל של הגן אשר הובטח ליראים, בתוכו נהרות של מים אשר יישארו צלולים וטהורים, ונהרות של חלב אשר לא יחמיץ, ונהרות של יין נעים לשותים, ונהרות של דבש טהור. ויהיה להם בתוכו פיחת מכל הסוגים, והם יקבלו סליחת חטאים מאת ריבונם. האם זה דומה לאלה השוהים לנצח באש, ואשר יושקו בו מים רותחים אשר יקרעו להם את המעיים
16ויש ביניהם כאלה שמקשיבים לך, אך כאשר הם עוזבים את נוכחותך, יאמרו אלה אשר נתנה להם הדעת: “מה הדבר הזה שהוא אמר כרגע?” הם אלה אשר אסם אללה את לבבותיהם והם הולכים אחרי יצריהם
17אולם אלה אשר קבלו את ההדרכה, אותם יוסיף אללה להדריך וייתן יראה בלבם
18המחכים הם ל״שעה” שתבוא עליהם לפתע? הלא כבר באו סימניה, ומה יועיל להם אם יזכרו
19דע כי אין אלוה מבלעדי אללה, ובקש סליחה על חטאיך וחטאי המאמינים והמאמינות, ואללה יודע את כל אשר עושים במשך היום ובלילה
20אלה אשר האמינו אומרים, מדוע לא הורדה “סורה”? וכאשר הורדה “סורה” ברורה אשר נזכר בה דבר הלחימה ראית את אלה אשר חולי בלבם מביסים עליך כמתעלפים מפחד המוות. ראוי יותר היה להם
21לציית ולדבר בכנות, וכאשר נחרץ הדבר, מוסב שיהיו כנים עם אללה
22הייתכן כי כל פעם שתפנו עורף תשחיתו בארץ ותקרעו את הקשר עם קרוביכם
23אלה הם אשר קלל אותם אללה ועשה אותם חרשים, ועיוור את עיניהם
24למה לא יעמיקו את ההבנה בקוראן? או האם הלבבות שלהם אטומים
25אלה אשר נטשו את ההדרכה והאמונה לאחר שכבר התבררה להם ההדרכה, השטן הוא שהסיתם ועוררם
26שיגידו לאלה אשר כפרו באשר הוריד, נשמע לכם במקצת הדברים, ואולם אללה יודע סודותיהם
27איך יהיה המצב שלהם כאשר יאספו המלאכים את נשמותיהם ויכו על פניהם ואחוריהם
28משום שהלכו אחרי מה שמרגיז את אללה ודחו את מה שמשביע את רצונו, ולכן יתבטל עמלם
29האם חשבו אלה אשר חולי בלבבותיהם, שאללה לא יגלה את שנאתם
30ולו רצינו היינו מראים אותם לך והיית מכיר אותם בסימניהם ובנימה דיבורם המגונה, כי אללה יודע את כל אשר תעשו
31אנו נבחן אתכם עד שנדע מי מתוככם התאמצו הכי הרבה, ומי התאזר בסבלנות, ונבחן את מעשיכם
32אכן, אלה אשר כפרו וסטו מדרכו של אללה והתנגדו לשליח לאחר שהודרכו, לא יזיקו לאללה במאומה, והוא יכשיל את מעשיהם
33הוי אלה אשר האמינו! צייתו לאללה וצייתו לשליח, ואל תתנו למעשיכם להיות לשווא
34אכן אלה אשר כפרו והרחיקו אחרים מדרכו של אללה ומתו בעודם כופרים, לא יסלח להם אללה
35לא תשפילו את עצמכם והושיטו יד לשלום, כי ידכם על העליונה ואללה עמכם ולא יגרע משכר מעשיכם
36חיי העולם הזה הם רק משחק ושעשוע. אם תאמינו ותיראו את אללה, ייתן לכם את שכרכם ולא ישאל מכם את רכושכם
37אכן אם ישאלכם אותו וילחץ אתכם, הייתם מתקמצנים וזה היה חושף את חולשתכם
38בזאת נקראים הנכם להוציא ממון בדרכו של אללה, אך בינכם יש גם קמצנים. כל המתקמצן, מתקמצן רק על עצמו. אללה הוא העשיר ואתם הנזקקים לו. אם תפנו עורף יחליף אתכם באחרים שלא יהיו דומים לכם
מָקוֹר: Darusalam House In Jerusalem
WEBREATH · 11:11
«If you are thankful, I will give you more» — Quran 14:7
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath