44. אד-דוקהאן
1חא.מים (ח.מ)
2(שבועה) בספר המבאר (את כל הדברים)
3אכן הורדנוהו בלילה המבורך, ואכן תמיד שלחנו הזהרות
4בו (בלילה), מובהרים כל הדברים
5על-פי פקודתנו, מאז ומתמיד שלחנו מסרים
6ברחמים מאת ריבונך, כי הוא הכול שומע והכול יודע
7ריבון השמים וכל אשר ביניהם, ואם רק הייתם מאמינים בצדק
8אין אלוה זולתו, המחיה והממית, והוא ריבונכם וריבון אבותיכם שמימי קדם
9ואולם הם (אשר כפרו) משתעשעים בפקפוקיהם
10לכן חכה ליום בו השמים יביאו עננים כבדים של עשן
11אשר יכסה את האנשים. וזה אכן יהיה עונש כואב
12אז הם יגידו: “ריבוננו! הסר מעלינו את העונש, מפני שאנחנו מאמינים!”
13הכיצד תהיה להם התזכורת, לאחר שכבר בא אליהם שליח שהזהיר אותם באופן ברור
14והם סובבו לו גב ואמרו: “הוא משוגע אשר למד מאחרים”
15אך אפילו אם היינו מקלים עליכם את העונש לזמן מה, אתם שוב תחזרו (לכפירה ולכחש)
16ביום ההוא ננחית את המכה הגדולה, אנו ננקום
17וכבר ניסינו לפניהם את עמו של פרעה, כאשר בא אליהם שליח נכבד
18אשר אמר להם: “תנו (שחררו) לי את עבדי אללה, כי שליח נאמן אני לכם”
19ואל תתנשאו על אללה, כי הנה באתי אליכם בהוכחות ברורות
20ואני בקשתי מחסה אצל ריבוני וריבונכם שלא תרגמו אותי (באבנים)
21ואם אינכם מאמינים לי, הרפו ממני
22אז קרא אל ריבונו: אלה עם של כופרים מכחשים
23(והשרה לו ריבונו)”הוצא את עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם
24והשאר את הים חצוי, כי מאחוריכם יטבעו החיילים (של פרעה)
25הם השאירו (מאחוריהם) שפע של גנים ומעיינות
26שדות תבואה ומשכנים מפוארים
27ותענוגות אשר היו בהם צוחקים (מרוב נועם)
28כך היה, ואנו הורשנו כל זאת לבני עם אחר
29ולא בכו עליהם השמים והארץ, ולא ניתנה להם שהות
30וכבר חילצנו את בני-ישראל מהעונש המשפיל
31מידי פרעה אשר היה מתייהר ומן המשחיתים
32(ובזמנם) בחרנו בהם במודע מבין כל העולמים
33וכבר נתנו להם אותות בהירים אשר היו מבחן עבורם
34אך אלה (שכפרו) אומרים
35“אנחנו נמות פעם אחת ולא נקום לתחייה
36הביאו נא את אבותינו (שכבר מתו מזמן) אם אתם צודקים”
37האם הם טובים יותר מאנשי “תובע” ומאלה אשר באו לפניהם, ואשר הכחדנו אותם משום שהיו כופרים מכחשים
38לא בראנו לשווא את השמים ואת הארץ ואת כל מה שביניהם
39לא בראנו אותם אלא בצדק, אך רובם אינם יודעים
40אכן יום הדין נועד לכולם
41יום שבו לא יועיל אדון לנתיניו בכלום, והמה לא יוכלו להינצל
42אלא רק מי שירחם עליו אללה, כי הוא העזוז והרחום
43הנה “עץ הזקום”
44מאכל הרעים
45והוא כמתכת יצוקה הבוערת בבטן
46בוערת כמו מים רותחים
47קחו אותו ואל מעמקי הגיהינום השליכוהו
48לאחר מכן שיפכו על ראשו את עונש המים הרותחים
49טעם את העונש, אתה הוא העצום המכובד
50הנה זה הוא אשר הייתם מטילים ספק בו
51אך היראים יהיו במקום מבטחים
52בגנות ומעיינות
53ילבשו משי וקטיפה וינוחו זה מול זה
54נוסף לכל זה, נשיא אותם ליפות העין (עם עור עדיו)
55והם יתענגו בגן העדן על כל מיני פיחת, בשלווה ובבטחה
56הם לא יטעמו עוד מוות מלבד המוות הראשון. אללה ישמור אותם מעונש הגיהינום
57בחסד מאת ריבונך, וזוהי הזכייה האדירה
58אכן הורדנו אותו אליך בלשונך, למען יזכרו
59המתן, אז המתן, גם הם ממתינים
מָקוֹר: Darusalam House In Jerusalem
WEBREATH · 11:11
«If you are thankful, I will give you more» — Quran 14:7
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath