41. פוסילאט

1חא.מים. (ח.מ)

2(הספר הזה) הורד מאת הרחמן הרחום

3ספר אשר אותותיו בוארו במפורש, קוראן ערבי לאנשים בעלי- דעת

4מבשר ומזהיר, ואולם רובם סובבו גב ואינם מוכנים להקשיב

5ואמרו: “לבנו נאטם בפני הדבר שאתם קוראים לנו, ואוזנינו נחסמו, ובינינו ובינך יש חוצץ. אז עשה (את אשר אתה עושה) ואנו נעשה (את אשר אנו עושים)

6אמור: “אכן אני אדם כמוכם אשר הושרה אליי(מאת אללה) שאכן אללה הוא האלוה האחד, לכו בדרכו הישרה ובקשו את סליחתו. אוי ואבוי לאלה אשר משתפים (עבודה זרה)

7אלה אשר לא יתנו את הצדקה, והם כופרים בעולם הבא

8אכן אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, להם גמול בלתי מוגבל

9אמור: “האומנם כופרים אתם בזה אשר ברא את הארץ ביומיים ותעשו לו שווים? זה הוא ריבון העולמים

10הוא הציב את ההרים על פני האדמה, ובירך אותה. וקבע בה את מזונותיה בארבעה ימים, לשואלים על כך

11אחר כך הוא פנה אל השמיים, כאשר הם היו עשן ואדים, ואמר אליהם ואל הארץ: “בואו מרצון או בהכרתה!” והם אמרו: “נבוא מרצוננו”

12אז הוא ברא את שבעת הרקיעים ביומיים. וקבע לכל רקיע את עניינו אשר קבע לו, וקשטנו את הרקיע התחתון במאורות ושמרנו עליו, לפי פקודתו של העזוז היודע

13אם יסובבו גב, אמור להם: “בזאת הזהרתי אתכם מפני הרעם, כמו הרעם שהיכה בבני עאד והימור

14כאשר באו אליהם השליחים מלפניהם ומאחוריהם, (ואמרו להם), 'אין לעבוד אלא את אללה לבדו והם אמרו: “לו רצה ריבוננו, היה שולח מלאכים, לכן איננו מאמינים לדבר שליחותכם ״

15ובאשר לעאד, הנה התייהרו בארץ בלא צדק, ואמרו: “אין חזק מאתנו”. הלא ראו כי אללה אשר ברא אותם חזק מהם? והם אכן התכחשו לאותותינו

16אז שילחנו בהם רוחות חזקות ועזות בימים ארורים, למען יטעמו מעונש ההשפלה והקלון עוד בעולם הזה, אך העונש בעולם הבא הוא המשפיל ביותר, ולא יהיה מי שיחלץ אותם

17ואת בני ת'מוד ניסינו להדריך, והם בחרו בעיוורון במקום בהדרכה, אז היכה בהם הברק של העונש המשפיל בעבור מה שהם עשו

18וחילצנו את אלה אשר האמינו ואשר היו יראים

19וביום אשר יקובצו אויבי אללה אל האש ואז הם יהיו ערוכים ומחולקים

20עת הגעתם אליה יעידו נגדם שמיעתם וראייתם ועורם, על כל אשר היו עושים

21אז הם יאמרו לעורם: “מדוע העדתם נגדנו?” יאמרו: “אללה, המדריך כל דבר, הורה לנו להעיד, כי הוא ברא אתכם בפעם הראשונה ואליו תושבו ״

22האם בצדק חשבתם ששמיעתכם, וראייתכם, ועורכם, לא יעידו נגדכם? ואולם חשבתם כי אללה לא ידע הרבה מאשר אתם עושים

23מחשבה זו אשר חשבתם על ריבונכם הביאה כליה עליכם והייתם מן המפסידים

24אף אם הם יתאזרו בסבלנות, האש עדיין תהיה משכנם. ואף אם יבקשו חנינה לא ייענו בחיוב

25ושם נצרף להם כבני לוויה את השטנים שקישטו להם את מעשיהם הרעים אשר לפניהם ואת אשר מאחוריהם. בצדק נגזור דינם יחד עם אומות של השדים והאנשים אשר עברו מן העולם לפניהם. הם אכן היו המפסידים

26ואמרו אלה אשר כפרו: “אל תקשיבו לקוראן הזה, הקימו רעש תוך כדי קריאתו, אולי תגברו (כדי שלא ישמעוהו)”

27(על דברם זה) ננחית על אלה אשר כפרו עונש כבד, ועמול להם את הרע על אשר היו עושים

28זה הוא הגמול עבור אויבי אללה: האש, אשר בה הם ישכנו לעולם ועד. זה גמולם משום שהם היו לאותותינו מתכחשים

29ואלה אשר כפרו יאמרו: “ריבוננו! הראה לנו את אלה אשר התעו אותנו מן השדים והאנשים, ונשים אותם תחת רגלינו למען יהיו בין העלובים והבזויים

30אולם אלה אשר אמרו כי אללה הוא ריבוננו והיו ישרים, אליהם ירדו המלאכים (בשעת מותם), (ויאמרו להם): “אל תפחדו ואל תצטערו, אנו באנו לבשר לכם על גן העדן המובטח לכם”

31אנו מגינים עליכם בעולם הזה ובעולם הבא, ושם יהיה לכם כל מה שתחפוץ נפשכם וכל אשר תרצו

32מחכה לכם קבלת פנים מכובדת מאת הסלחן והרחום

33ומה טוב יותר מדבריו של אדם הקורא אל אללה ועושה את הטוב ואומר: “אכן אני מן המוסלמים (המתמסרים)”

34ואין שווים הם המעשים הרעים והמעשים הטובים. תשיב טובה תחת רעה, ואז ייהפך אויבך לידיד מקורב לך ואיש האמונים שלך

35אולם אין מידה זאת מושגת אלא לאלה אשר התאזרו בסבלנות, ולא ישיג אותה אלא בעל מזל אדיר

36ואם יתקוף אותך פיתוי מן השטן, בקש מחסה באללה, כי הוא הכול שומע והכול יודע

37ומאותותיו הם הלילה והיום והשמש והירח. אל תסגדו לא לשמש ולא לירח, סגדו לאללה אשר ברא אותם, אם אכן אותו אתם עובדים

38ואם הם יהפכו ליהירים, ואלה אשר אצל ריבונך משבחים אותו יומם ולילה והם אינם מתעייפים

39ומאותותיו, שאתה רואה את האדמה צחיחה. וכאשר אנו ממטירים עליה מים, היא תרעד ותצמח. אכן זה אשר מחייה את האדמה, כך הוא יחיה גם את המתים כי הוא הכול-יכול

40אכן, אלה אשר יסלפו את אותותינו, לא יוכלו להתחמק מאתנו. מי טוב יותר: זה אשר יושלך אל האש, או זה אשר יבוא בבטחה ביום תחיית-המתים? עשו כרצונכם, כי הוא רואה את מעשיכם

41אכן אלה אשר כפרו בדבר ההזהרה כאשר הוא הגיע אליהם, יענשו ביום הדין. ואכן הוא ספר יקר ערך

42לא יבוא בו השקר לא מלפניו ולא מאחוריו, שהרי הוא הורד מאת החכם ומהולל

43כל אשר יאמרו לך, כבר נאמר לשליחים אשר היו לפניך, אכן ריבונך הוא רב סליחה אך גם רב עונש כואב

44ולו הורדנו את הקוראן בשפה זרה, היו אומרים: “למה לא פורשו אותותיו? ספר בשפה זרה ונביא ערבי? אמור: “למאמינים הוא הדרכה ומרפא, אך אוזניהם של אלה אשר אינם מאמינים נאטמו, ועיניהם כוסו והם כמי שקוראים אליהם ממרחק רב

45וכבר נתנו למשה את הספר, אך נוצרו מחלוקות סביבו. ולולא החלטה קודמת מריבונך היה כבר פוסק בחילוקי-הדעות שביניהם. הם אכן מטילים בו ספק גדול

46העושה טוב מיטיב לעצמו והעושה רע מזיק לעצמו ואין ריבונך מקפח את עבדיו

47אליו מוחזר הידע של השעה (יום הדין). אין פרי בוקע מעטיפתו, ואין נקבה הרה או יולדת שלא על דעתו. ביום אשר יקרא אליהם: “היכן השותפים” הם יאמרו: “הודענו כי אין בינינו מי שיעיד שהם היו קיימים”

48ותעו מהם אשר היו קוראים אליהם לפני כן, וראו כי אין להם שום מנוס

49אין אדם מתעייף לבקש טוב לעצמו, אך כאשר פוגעת בו הרעה, הוא ממהר להתייאש ולאבד תקווה

50ואם ניתן לו לטעום מרחמינו, ותחלוף הצרה אשר פגעה בו, מיד הוא יאמר: “זה בזכות ולא בחסד, ואיני סבור כי השעה (יום הדין) תתקיים. ואם אני אושב אל ריבוני, שמורה לי אצלו זכות גדולה”. אך אנו נודיע לכופרים את כל אשר הם עשו, וניתן להם לטעום עונש אכזרי

51כשאנו שופעים חסד לאדם הוא סוסה, אך כשהצרה פוגעת בו הוא בעל בקשה ותפילה רבה

52אמור: “האם הרהרתם בזה, שאם אכן הוא מאללה, ואתם כופרים בו, מי טועה יותר מהמעמיק במחלוקות

53נראה להם את אותותינו בכל קצות הארץ ובהם עצמם, עד שיתברר להם הצדק. האם אין מספיק להם שאללה עד לכל דבר

54אכן הם מטילים ספק בפגישה עם ריבונם, אך שליטתו מקיפה את הכול