אִסלַאם
חזרה

37. אס-סאפאת

1(שבועה במלאכים) הערוכים בשורות

2המזהירים (את בני האדם) מלעשות מעשים רעים

3והקוראים להזכיר

4אכן אלוהכם הוא אחד

5ריבון השמים והארץ ואשר ביניהם, והוא ריבון הזריחות

6אנו עיטרנו את הרקיע הראשון בכוכבים

7ושמרנו עליו מפני כל השטנים המרדנים

8כדי שלא יוכלו להקשיב בסתר לסודות הכנס העליון של המלאכים, מפני שאם הם ינסו הם יותקפו מכל עבר

9כך הם יגורשו, ואכן הם יסבלו מעונש נצחי

10אלא מי שהעיף מבט, מיד יכה בו כוכב שביט בוער

11אז שאל אותם: “מה קשה יותר לברוא, האם אותם או את כל אשר בראנו? אכן בראנו אותם מטין דביק”

12אבל, אתה מתפלא מהם והם מזלזלים בך

13ואם יזכירו להם, לא ייזכרו

14ואם ראו כל אות, יזלזלו בו

15ויאמרו, “כי אין אלה אלא דברי קסם גלויים

16האם אחרי מותנו והיותנו עפר ועצמות, אכן נקום לתחייה

17וגם אבותינו הראשונים?”

18אמור: “אכן כן! ואתם עלובים ובזויים ״

19ואכן רק תרועה אחת ואז עיניהם יראו

20ויאמרו: “אוי לנו! זה הוא יום הדין”

21זה יום הפסיקה אשר הייתם לו מתכחשים

22קבצו את אלה אשר קפחו וזוגותיהם, ואת אשר היו עובדים

23מלבד אללה, והדריכו אותם בדרך המובילה שאולה

24העמידו אותם כי הם אחראים

25(ויאמר להם בזלזול): “מה לכם אשר לא תעזרו איש לרעהו?”

26אכן, היום הם נכנעים

27הם יפנו זה אל זה, וישאלו זה את זה

28ויאמרו: “אתם נהגתם לבוא אלינו מימין...”

29ויאמרו להם: “לא זה אתם שלא האמנתם

30לא הייתה לנו שום סמכות עליכם, כי אנשים רשעים הייתם

31ועכשיו דברו של ריבוני יתקיים בצדק נגדנו, והנה אנחנו טועמים

32התעינו אתכם כי אנו בעצמנו היינו תועים”

33ביום ההוא, הם כולם יחלקו את העונש

34כך אנחנו מטפלים ברשעים

35כי כאשר נאמר להם, אין אלוה מלבד אללה, הם הפנו את גבם בגאוותנות

36ואמרו: “האם נעזוב את אלילינו בגלל משורר משוגע?”

37אבל הוא אכן הביא את הצדק, ואישר את מה שהביאו השליחים שקדמו לו

38ואכן אתם תטעמו את העונש הכואב

39ואתם לא תקבלו אלא את אשר הייתם עושים

40אלא עובדי אללה הנאמנים

41להם תוענק פרנסה בשפע

42ופירות, והם אכן יחיו בכבוד

43בגני העדן העליונים

44וינוחו על ספות, זה לצד זה

45ויגישו להם גביעים המלאים במשקה ממעיין

46משקה לבן ותענוג לשותים

47אשר לא יערפל את חושיהם ולא יגרום להם לשכרות

48ואצלם תהיינה צנועות ונאות לעין

49הן דומות לפנינים שמורות

50ואז הם ייגשו זה אל זה בשאלות

51ואחד מהם יגיד: אכן היה לי פעם ידיד

52אמר: ״ האם אתה מאמין בצדק

53האם לאחר שנמות ונהיה לעפר ועצמות, בצדק נובא אל הדין?”

54ואז יגיד: “האם אתם רוצים להביט ?”

55ואז יביטו ויראו אותו עמוק בגיהינום

56אמר: “אני נשבע באללה! כמעט הובלת גם אותי אל החורבן

57אם לא היה חסדו של ריבוני, הייתי גם נזרק לגיהינום!”

58(ואז הוא יגיד אל חבריו)”האם אנחנו לא נטעם עוד מוות

59מלבד המוות הראשון? והאם כאן לא ניענש

60אכן, זה הוא הניצחון האדיר!”

61בדיוק לזה שואפים האנשים העושים את הטוב

62האם “עץ הזקום” עדיף על פני גן העדן

63העץ אשר הועדנו כמבחן לרשעים

64והוא עץ העולה ממעמקי השאול

65פירותיו הם כמו ראשיהם של השטנים

66הם יאכלו מזה וימלאו בזה את בטנם

67ולאחר מכן הם ישתו מים רותחים

68ולאחר מכן הם ודאי ישובו אל השאול

69הם גילו שאבותיהם תעו בדרך

70ואז מיהרו ללכת בעקבותיהם

71ובהחלט, קדמו להם הרבה אשר תעו בדרך

72וכבר שלחנו אליהם מזהירים

73וראה מה היה סופם של המוזהרים

74פרט לעובדי אללה המסורים

75וכבר קרא אלינו נוח, וכמה טובה הייתה תגובתנו

76וחילצנו אותו ואת בני ביתו מהאסון האדיר

77ועשינו כך שהצאצאים שלו יהיו היחידים הנשארים

78והשארנו את זכרו לדורות הבאים

79השלום הוא על נוח בין כל העולמים

80כך נגמול לצדיקים

81כי הוא מעבדינו המאמינים

82אחרי כן הטבענו את האחרים

83וגם בדרכו (המשיך) אברהם

84הוא פנה לריבונו בלב שלם

85והוא אמר לאביו ולבני עמו: “מה זה הדבר הזה אשר אתם עובדים?”

86האם אתם רוצים לעבוד שקר מלבד אללה

87מה אתם חושבים על ריבון העולמים

88אז הוא הביט בכוכבים

89ואז אמר: “אכן אני חולה!”

90אז הם הפנו אליו את גבם והלכו משם

91והוא מיהר אל אליליהם ופנה אליהם בשאלה: “מדוע אינכם אוכלים

92ולמה אינכם מדברים?”

93ואז הוא התנפל עליהם ביד ימין

94בני עמו באו אליו בזעם

95אבל הוא אמר להם, “האם תעבדו את אשר תפסלו

96אף כי אללה ברא אתכם ואת מעשה ידיכם?”

97הם אמרו: “בנו לו כבשן, השליכו אותו אל תוך האש!”

98הם רצו לפגוע בו, אך אנו העלבנו אותם

99והוא אמר: “אני הולך אל ריבוני והוא ידריך אותי

100“ריבוני! הענק לי בן אשר יהיה מהצדיקים

101אז בישרנו לו על בן סבלן

102וכאשר הוא הגיע לגיל אשר יכול לעבוד אתו, אמר: ״ הוי בני! ראיתי בשנתי (בחלום) כי עליי לזבוח אותך, הגד לי, מה דעתך?” אמר: “הוי אבי! עשה את מה שצווית לעשות, ואם ירצה אללה, תמצא אותי בין הסבלנים”

103וכאשר שניהם התמסרו לאללה, והניח את בנו על הפנים

104קראנו אליו: “הוי אברהם“

105כבר קיימת את החלום, ואכן אנחנו נגמול היטב לעושי הטוב”

106זה אכן היה ניסיון בהיר

107ואחר-כך פרינו אותו על-ידי זבח גדול (כבש)

108והשארנו לו זכר בדורות שאחריו

109השלום והברכה יהיו על אברהם

110כך נגמול לעושי הטוב

111כי הוא מעבדינו המאמינים

112כך בישרנו לו על יצחק, נביא מהצדיקים

113ובירכנו אותו ואת יצחק. חלק מצאצאיהם היו צדיקים גמורים, וחלק היו חוטאים גמורים

114ומחסדנו גם עשינו טובה למשה ואהרון

115וחילצנו אותם ואת בני עמם מהאסון האדיר

116עזרנו להם, ואז הם היו המנצחים

117ונתנו להם את הספר המבואר

118והדרכנו אותם בדרך הישר

119והותרנו לשניהם זכר בדורות הבאים

120השלום והברכה על משה ואהרון

121כך אנחנו גומלים לעושי הטוב

122שניהם (בצדק) היו מעבדינו הנאמנים

123גם אליהו היה אחד מהשליחים

124והוא אמר לבני עמו: “האם לא תיראו את אללה

125אתם עובדים את הבעל (אליל כנעני) ונוטשים את הטוב בבוראים

126אללה ריבונכם, וריבון אבותיכם הראשונים?”

127אך הם כפרו בו, ולכן הם יצטרכו לתת את הדין

128חוץ מעבדי אללה הנאמנים

129והשארנו לו זכר בדורות שאחריו

130השלום והברכה על אליהו

131כך נגמול למיטיבים

132והוא אכן היה מעבדינו הנאמנים

133וגם לוט הוא אחד השליחים

134חילצנו אותו ואת בני ביתו

135חוץ מקשישה אשר נותרה עם הנענשים

136לאחר מכן הכחדנו את כל השאר

137אתם עוברים על פניהם ביום

138ובלילה, הן, אינכם מבינים

139וגם יונה היה אכן אחד מהשליחים

140הוא ברח אל האונייה העמוסה

141אז הם הפילו גורל, והוא זה שהפסיד (אז הם השליכו אותו מהאונייה)

142והלוויתן בלע אותו בעודו (יונה) מאשים את עצמו

143ואם הוא לא היה מהמשבחים (את אללה)

144אז הוא היה נשאר בבטנו עד יום תחיית-המתים

145אז זרקנו אותו כשהוא חלש אל החוף החשוף

146והצמחנו מעליו עץ קיקיון (דלעת)

147ואחר-כך שלחנו אותו להזהיר עיר שתושביה מאה אלף או יותר

148והם האמינו, על כן נתנו להם ליהנות לזמן מה

149ושאל אותם “האם לריבונך הבנות ולהם הבנים?”

150האם בראנו את המלאכים נקבות והם היו עדים

151הרי זה אחד משקריהם כשהם אומרים

152“אללה הוליד ילד”, ואכן הם משקרים

153האם אללה העדיף את הבנות על הבנים

154מה קורה לכם הכיצד תשפטו

155האם לא היזכרו

156או שיש לכם הוכחה ברורה

157אם אתם אכן צודקים, הביאו את ספריכם שלכם

158(הם טוענים) כי קיימת שותפות בין אללה והשדים, אך השדים יודעים כי יובאו לדין (בפני אללה)

159ישתבח אללה ממה שמתארים אותו

160חוץ מעובדי אללה הנאמנים

161אתם ומה שעובדים

162לא תוכלו להדיח איש

163מלבד אלה שעתידים להיצלות בגיהינום

164“לכל אחד מאתנו מקום קבוע

165ואנו ערוכים שורות שורות

166ואכן אנחנו המשבחים (את אללה)”

167ואם נהגו לומר

168“לו הייתה אתנו אזהרה מן הראשונים

169כי אז היינו עובדי אללה הנאמנים”

170הן, הם התכחשו לו, ואחר כך יידעו

171ואכן, כבר יצאה מילתנו אל עבדינו, השליחים

172והובטח להם שהם ינצחו

173וכי גדודינו הם אשר יגברו

174לכן התרחק מהם לזמן־מה

175וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם

176היבקשו אפוא לזרז את בוא עונשנו

177הן, אם יירד על חצרם, רע ומר יהיה יומם של המוזהרים

178לכן התרחק מהם לזמן־מה

179וחכה בסבלנות וסופם שיראו גם הם

180ישתבח שם ריבונך, רב הכוח, הנעלה מעל לכל אשר מיחסים לו

181ושלום על השליחים

182והתודה לאללה ריבון העולמים

מָקוֹר: Darusalam House In Jerusalem

WEBREATH · 11:11

«If you are thankful, I will give you more» — Quran 14:7

Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.

WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath