28. אל-קסאס

1טא.סין.מים

2אלה אותות (הקוראן) הספר הבהיר

3אנו קוראים לך מסיפור משה ופרעה, בצדק, עבור אנשים מאמינים

4הן, פרעה התגאה בארץ ופילג את יושביה לפלגים, ונטפל אל עדה מהם, והיה שוחט את בניהם ומחייה את נשותיהם, אכן הוא היה ממפיצי השחיתות

5ואנו רוצים לתת חסד לאלה אשר נטפלו אליהם בארץ ונעשה אותם מנהיגים ונעשה אותם היורשים

6ונכונן אותם בארץ, ולהציג לפרעה והמן ולחייליהם את מה שממנו פחדו (אובדן שלטונם)

7והשרינו לאמו של משה: “הניקי אותו (את משה), אך אם את דואגת לחייו, זרקי אותו לים, ואל תחששי ואל תצטערי כי אנו נחזיר אותו אלייך ונקבע אותו כאחד השליחים”

8ואז משכו אותו בני פרעה, כדי שמאוחר יותר הוא יהיה אויב להם, ולהביא עליהם יגון, משום שפרעה והמן עם צבאותיהם היו חוטאים

9ואמרה אשת פרעה: “אושר הוא לי ולך, לכן אל תרצחו אותו, ואולי הוא יעזור לנו, או שנאמץ אותו כילד לנו, והם אינם חשים (שיביא לכלייתם)

10וליבה של אמו של משה התמלא בחרדה, וכמעט שחשפה את האמת, לולא ייצבנו את לבה, על מנת שתהיה מן המאמינים

11ואמרה לאחותו: “התחקי אחריו”, אז היא הביטה בו מקרן זווית, והם לא היו מודעים לכך

12ומנענו ממנו את המיניקות מראש, על כן אמרה: “האם אראה לכם בני-בית אשר יגדלו אותו עבורכם, והם אותו מחנכים?”

13כך החזרנו אותו אל אמו, למען תנוח דעתה ולא תחוש ביגון, על מנת שתדע, כי הבטחתו של אללה היא צדק. אך, רובם אינם יודעים

14וכאשר הגיע (משה) לבגרותו והיה לאיש, הענקנו לו חכמה ודעת, כי כך אנו גומלים לעושי הטוב

15והוא בא אל העיר בעת שיושביה לא היו מודעים, ומצא בה שני אנשים רבים, אחד מבני עדתו והשני מבני העדה האויבת, ובן עדתו בקש את סיועו נגד אויבו, אז דחף אותו משה והרג אותו. ואמר (משה): “אכן, זהו מעשה השטן, כי אויב ומתעה ברור הוא”

16אמר: “ריבוני! קיפחתי את עצמי, משום כך, אני מבקש שתמחל לי”, והוא סלח לו, כי אללה הוא הסלחן הרחום

17אמר (משה): “ריבוני! בגלל החסד אשר גמלת עמי, לעולם לא אהיה מסייע לפושעים״

18אך נשאר בעיר פוחד ודואג, ושוב פגש באיש שאמש קראו לסיוע ושוב ביקש את סיועו, ואז אמר לו משה: ״ הן, אתה מתעה מוחלט ״

19וכאשר ביקש משה להכות את האויב של שניהם, אמר ”משה! האם תבקש לרצוח אותי כמו שרצחת איש אתמול? אתה מבקש להיות מקפח בארץ ואינך מבקש להיות מן המתקנים?”

20ובא איש מפרברי העיר במהרה ואמר: “הוי, משה! הנה נכבדי העיר החליטו להוציאך להורג, צא מכאן, כי יועץ טוב אני לך”

21ואז עזב משה את העיר בפחד וזהירות, ואמר: “ריבוני! חלצני מן האנשים המקפחים”

22וכאשר פנה אל עבר מדיין אמר: “אולי יכוונני ריבוני לדרך הישר”

23וכאשר הגיע אל מי מדיין, מצא שם קהל אנשים משקים (את עדריהם) ועל-ידם שתי נשים המונעות עדרן משתייה. אמר: “מה הסיפור שלכן?” אמרו: “לא נשקה עד שהרועים יגמרו להשקות (את עדריהם) ואבינו קשיש”

24ואז השקה להן (את עדרן), אחר כך פנה לנוח בצל, ואמר: “ריבוני! נחוץ לי כעת חסדך”

25לאחר מכן, באה אליו אחת מהן, מתהלכת בביישנות ואמרה: “אבי מזמין אותך אליו כדי לגמול לך עבור אשר השקית לנו. וכשפגש אותו, והגיד לו את קורותיו, אמר (האב): “אל תירא! כבר נחלצת מן האנשים המקפחים”

26אז אמרה אחת מהן: “אבי! שכור אותו! כי הטוב ביותר שאפשר לשכור הוא החזק והנאמן”

27ואמר (האב): “רוצה אני לחתן אותך אחת משתי בנותיי, בתנאי שתעבוד עבורי במשך שמונה שנים, ואם ברצונך, תישאר עשר שנים, כי לא ארצה להלאות אותך. אם ירצה אללה, תגלה כי מן הישרים אני”

28אמר (משה): “זה ביני ובינך, ואיזה משני התנאים שאמלא לא תהיה לך עליי איבה (לא תתלונן), ואללה עד על מה שאנו אומרים”

29כאשר סיים משה את שנות שכירותו ועזב עם בני ביתו, ראה אש דולקת לצד ההר, אמר לבני ביתו: ״ שהו כאן, כי ראיתי אש, אולי אביא לכם ממנה ידיעה, או גחלת אש על מנת שתתחממו

30כאשר ניגש אליה, נקרא אליו מכיוון הוואדי הימני, בבקעה המבורכת, מהעץ, (ונאמר לו): ״ הוי, משה! אני הוא אללה, ריבון העולמים

31זרוק את מקלך!”, וכשראה משה כי מקלו מתנועע כאילו הוא נחש, הוא ברח ולא הסתכל מפחד. (ונקרא לו שוב): “הוי, משה! התקרב הנה ואל תפחד כי אתה מהבטוחים מכול רעה

32החדר ידך לחזך, והיא תצא לבנה בריאה מבלי רוע (פגע צרעת). חבק בידך את חיקך יתפוגג חששך (מהנחש). אלה שני אותות מאת ריבונך אל פרעה ואנשיו, כי היו עם האנשים המושחתים”

33אמר (משה): “ריבוני! הנה אני רצחתי מהם נפש, ופוחד אני שהם ירצחוני

34ואחי אהרון, הוא, בעל לשון צחה יותר, ושלח אותו עמי לתמוך בי, למען יחזק את עמדתי, אני חושש פוחד כי יתכחשו לדבריי

35אמר (אללה): ״ נחזק אותך באחיך, ונתן לשניכם הוכחות, ואז לא יפגעו בכם, הודות לאותותינו. אתם ומי שבעקבותיכם תהיו המנצחים

36וכאשר בא משה עם אותותינו הברורים, אמרו: “אין זה, אלא קסמים בדויים, ולא שמענו כי הייתה כזאת בין אבותינו הראשונים”

37ואמר משה: “ריבוני היודע מי הוא אשר הוביל את ההדרכה מאצלו ומי יזכה באושר בעולם הבא. אכן, לא יצליחו המקפחים

38ואמר פרעה: “הוי, אתם מכובדיי! אינני יודע שום אלוה אחר עבורכם חוץ ממני. אז הבער לי סיס, הוי, המן, ובנה בו מגדל, אולי אגיע לאלוה משה, אם כי, לדעתי, הוא מהשקרנים”

39הוא (פרעה) וחייליו היו יהירים בארץ ללא כל הצדקה כי חשבו שהם לא יושבו אלינו

40ואז ותפסנוהו עם צבאו וזרקנו אותם לים, ראה מה עלה בגורל המקפחים

41והפכנו אותם (פרעה ואנשיו) דוגמה למנהיגים (הכופרים), הקוראים לאנשים אל תוך האש. וביום תחיית- המתים לא יהיה להם מציל(מגיהינום)

42ושלחנו אחריהם קללה בעולם הזה, וביום תחיית-המתים יהיו מן הפסולים והבזויים

43וכבר הענקנו למשה את הספר (התורה) לאחר שהכחדנו את הדורות הקדומים, כאותות מכוונים ורחמים, על מנת שיועילו להיזכרותם

44ולא נמצאת (מוחמד) בצד המערבי (של ההר) כאשר מסרנו למשה את המצוות ולא היית מהעדים לכך

45אך, לאחר מכן, יצרנו דורות שחיו ימים רבים. ולא היית משתכן בתוך בני מדיין כדי שתספר (לבני ישראל) עליהם (על בני מדיין), לולא שלחנו אותך והשרינו זאת עליך

46ולא נמצאת (מוחמד) בצד ההר כשקראנו (למשה), ואולם שלחנו אותך ברחמים מאת ריבונך, כדי שחתרה בעם אשר לא נשלח אליהם כל מתרה (שליח) לפניך, ואולי יזכרו

47(ושלחנו אותך מוחמד) על מנת שאם יפגע בהם עונשנו על חטאיהם, שלא יגידו: “ריבוננו! למה לא שלחת אלינו שליח על מנת שניצמד לאותותיך ונהיה מן המאמינים”

48וכעת כאשר הגיע אליהם הצדק מאתנו, אמרו: “למה לא נמסר לו כמו שנמסר למשה”. האם לא התכחשו לאשר נמסר למשה מלפנים? ואמרו: “שני קוסמים מסייעים איש לאחיו”. ואמרו: “אכן אנחנו כופרים בכול”

49אמור: ”אם כן, הביאו ספר מאת אללה אשר הוא מדריך טוב משניהם (הקוראן והתורה), ואז אצמד אליו, אם אנשי צדק אתם”

50אך, אם לא יסכימו לדבריך, אז דע, שרק בעקבות בדיותיהם ויצריהם (הרעים) הם הולכים, ואין תועה יותר מזה ההולך בעקבות יצריו (הרעים) בלי הדרכה מאת אללה? הן, אללה לא ידריך את האנשים המקפחים

51וכבר הורדנו אליהם בשלבים את אותות הקוראן, כדי שהם ייזכרו

52אלה אשר הענקנו להם את הספר (התורה) מלפניו (הקוראן), הם אכן בו מאמינים

53וכאשר קוראים אותו בפניהם, יאמרו: “אנו מאמינים בו. הוא הצדק מאת ריבוננו, הן, לפניו היינו מוסלמים (מתמסרים לאללה).”

54כל אלה יזכו את בגמול כפליים על סבלנותם (ואמונתם בתורה ובקוראן) ועל כך שהם עשו בטובה במקום הרעה ועל כך שהם נותנים לצדקה מהשפע שהענקנו להם

55ובשומעם להגי שטות יתרחקו מהם ויגיד “לנו פועלינו ולכם פועליכם, שלום עליכם, אין אנו הולכים בדרך הכפירה של חסרי התבונה.”

56אתה אינך יכול להדריך את מי שתאהב, אבל אללה ידריך את מי שירצה, והוא המכיר היטב את המודרכים

57ואמרו: “אם נלך בעקבותיך לפי הדרכתך, ננושל מארצנו”, האם לא קבענו להם מחוז קדוש ובטוח שאליו מובאים פירות מכל סוג כאספקה מצדנו? אך רובם אינם יודעים זאת

58וכמה ערים הכחדנו אשר התענגו על מחייתן וחטאו? מאז, אזורי המחיה שלהם כמעט ולא יושבו, והיינו אנחנו היורשים

59לא היה מכתיר ריבונך את הערים לפני שהיה שולח שליח אל הגדולה שבהן, לקרוא לפניהן את אותותינו, ולעולם לא היינו מכתירים את הערים אם לא היו תושביהן מקפחים

60וכל אשר הוענק לכם אינו אלא הנאה והדר זמני של חיי העולם הזה, אך, כל אצל אללה עדיף יותר ולעד, האם לא תכירו בשכלכם

61האם דומה מי שנתנו לו הבטחה נאותה שיזכה לחזות בקיומה, למי שנהנה זמנית מחיי העולם הזה וביום תחיית-המתים יהיה אחד מאלה שיתנו את הדין

62ביום ההוא יקרא (אללה) אליהם, ויאמר: “היכן האלילים אשר סברתם שהם שותפיי

63אמרו אלה אשר נחרץ עליהם העונש בצדק, “ריבוננו! אלו שהתעינו הותעו על-ידינו, כפי שאנו בעצמנו היינו תועים, אנו מתנערים ממעשיהם, הם עבדו אחרים זולתנו

64אז ייאמר: “קראו לאלילים שלכם!” והם יקראו ולא ישיבו להם ויחזו בעונש, “הלוואי שהיו מודרכים”

65ביום אשר יקרא אליהם, ויאמר: “כיצד השבתם לשליחים?”

66ביום ההוא לא יטענו דבר, ואף לא יחושו נחיצות לשאול בינם לבין עצמם

67אך, זה אשר התחרט בחייו והאמין ועשה חסדים, אולי יהיה מן המצליחים

68וריבונך יוצר את אשר ירצה ויבחר, ואין להם הבחירה. ישתבח אללה ויתעלה על אשר ישתפו לו

69וריבונך יודע מה יסתירו בלבם ומה יחשפו

70והוא אללה, אין אלוה מלבדו, לו התודה בעולם הזה ובעולם הבא, ובידו המשפט ואליו תושבו

71אמור: “החשבתם על זה, שאם אללה יטיל עליכם חשכת עולמים בלילה ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבד אללה יוכל להביא לכם אור? האם לא תשמעו

72אמור: ״ החשבתם על זה, שאם אללה יטיל עליכם יום ארוך עד יום תחיית-המתים, איזה אלוה מלבדו יוכל להביא לכם את הלילה למען תנוחו בו? האם אתם לא תראו

73הודות לשפע רחמיו הביא לכם את הלילה ואת היום למנוחה וכדרך להתכלכל מחסדו אולי תשבחוהו

74ביום שבו (אללה) יקרא אליהם, יאמר: ״ איפה האלילים אשר סברתם שהם שותפים לאללה?”

75והוצאנו מכל אומה עד ונביאם ואמרנו: “הביאו את הוכחתכם!”, אז ישכילו להבין כי הצדק הוא לאללה, ועזב אותם אשר בדו מלבם

76אכן קורח היה מאנשי עמו של משה, והוא הציק להם. הענקנו לו אוצרות אשר מפתחותיהם היו כבדים מנשוא לקבוצת אנשים חזקים. אמרו לו בני עמו: “אל תתגאה בעושרך, כי אללה אינו אוהב את אלה המלאים גאוותנות ״

77ובקש באמצעים אשר אללה נתן לך את המשכן שבעולם הבא, ואל תשכח את חלקך בעולם הזה, ועשה טוב כשם שהיטיב עמך אללה, ואל תבקש להביא שחיתות בארץ, כי לא יאהב אללה את מפיצי השחיתות

78אמר: " הן, ניחנתי בכל זאת הודות לבינתי ״. והאם אינו יודע כי כבר הכחיד אללה לפניו דורות רבים אשר היו חזקים ועשירים ממנו? הכופרים המכחשים לא יישאלו על חטאיהם

79אז יצא אל בני עמו מקושט בתכשיטים, ואמרו אלה אשר חפצו בחיי העולם הזה: “הלוואי שהיינו ניחנים במה שניחן בו קורח. אכן בעל מזל אדיר הוא”

80ואמרו אלה אשר הוענקה להם הבינה: “אבוי לכם! גמול אללה טוב יותר למאמין ולעושה את הטוב, אולם יזכו לו רק בעלי סבלנות”

81אז הבלענו באדמה אותו ואת ביתו, ולא היה לו אנשים אשר יחלצו אותו מלבד אללה, ולא היה מהמנצחים

82ואז אמרו אלה אשר השתוקקו להיות במקומו למחרת,: ״, אללה מרחיב ומצמצם את פרנסתו של מי שירצה מעבדיו, ולולא חסד אללה עלינו היינו גם אנו נבלעים באדמה. אכן, לא יצליחו הכופרים ״

83זה מעון העולם הבא אנו קובעים רק לאלה שאינם רוצים להתייהר על פני אחרים בעולם הזה ולא להשחית, והאחרית (הגמול הטוב) ליראים (את אללה)

84כל אשר יעשה מעשה טוב, יהיה לו גמול טוב יותר ממנו, ומי יעשו מעשה רע, הגמול לאלה אשר עשו רע רק מה שהיו עושים

85אכן, זה אשר חייב אותך בקוראן, בוודאות יחזיר אותך אל המקום הטוב (העיר מכה). אמור: “ריבוני יודע היטב מי המודרך ומי נתון בתעייה מוחלטת”

86ולא קיווית שהספר (הקוראן) יורד אליך, אך זה (הורדתו) רחמנות מריבונך, אז אל תהיה משען לכופרים

87ואל יהדפוך (מהקריאה לאמונה) באותות אללה לאחר שהורדו אליך. וקרא אל (האמונה) בריבונך, ואל תהיה מהמשתפים (עבודה זרה)

88ואל תקרא בתפילה לאלוה אחר מלבד אללה, כי אין אלוה מלבדו. הכול יחלוף מלבד פניו(של אללה), כי רק לו השלטון ואליו תושבו