26. אש-שוערא

1טא. סין. מים

2אלה אותותיו (משפטיו) של הספר (הקוראן) אשר מבהיר את הכול

3דומה שאתה מקשה על עצמך מיגון בגלל אי רצונם להיות מאמינים

4אם נרצה נוריד אליהם נס מן השמים שיהיו צוואריהם כפופים לו בהכנעה

5בכל פעם שבאה אליהם אזהרה חדשה מן הרחמן, הם סולדים ממנה

6וכבר התכחשו לה, אולם עוד יבוא עליהם העונש שהיו לועגים לו

7האם אינם צופים את האדמה, כמה הצמחנו בה מכל זוג של מין מפואר

8הן, בזה יש אות, אך רובם אינם מאמינים

9והן, ריבונך הוא העזוז והרחום

10ועת כי קרא ריבונך אל משה: “לך אל בני העם המקפחים

11העם של פרעה, הלא ייראו (מפני העונש של אללה)

12הוא אמר: “ריבוני, חושש אני שלא יאמינו לדבריי

13ותהיה בלבי מצוקה ולשוני כבדה, לכן שלח לי את אהרון

14מלבד זה הם גם מאשימים אותי בפשע, ומפחד אני פן יהרגוני”

15(אללה) אמר: “לא ולא! לכו שניכם עם ניסינו ואותותינו, ואנו מאזינים לכם

16לכו אל פרעה לאמור: אנו שליחי ריבון העולמים

17שלח נא עמנו, את בני- ישראל”

18אמר: “האם לא גידלנו אותך מלידתך ונשארת עמנו מספר שנים מחייך

19ועשית מה שעשית, ואתה אינך מכיר לי טובה”

20אמר (משה): “מה שעשיתי היה כשהייתי מן התועים

21ואז ברחתי מכם כאשר פחדתי מכם, והעניק לי ריבוני חכמה והפך אותי אחד השליחים

22וזה חסד שעשית לי, (בזמן) ששעבדה את בני-ישראל?”

23אמר פרעה: “ומה הוא ריבון העולמים?”

24אמר: “הוא ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, אם בטוחים בזה אתם, על כן האמינו?”

25ואמר לסובבים אותו ״השומעים אתם?”

26(ומשה) הוסיף: “והוא ריבונכם וריבון אבותיכם הראשונים”

27אמר: “אכן שליחכם אשר נשלח אליכם משוגע”

28אמר: “ריבון המזרח והמערב, וכל אשר ביניהם, אם משכילים אתם”

29אמר (פרעה): “אכן אם תיקח לך אלוה מלבדי, אשים אותך בין האסירים”

30אמר (משה): “האף גם אם אבוא אליך עם הוכחה בהירה?”

31ואמר (פרעה): “הבא אותה אם צדק תדבר”

32אז זרק משה את מקלו ואז הפך לנחש אמתי

33ואת ידו הוציא מחיקו והנה לבנה ומבריקה היא לרואים

34ואמר (פרעה) למנהיגים אשר סביבו: “אכן זה הוא קוסם מאומן

35רוצה לנשלכם מארצכם בקסמיו. ומה אתם מציעים?”

36אמרו: “עכב אותו ואת אחיו לזמן־מה, ושלח בערים מקבצים

37ויביאו לך כל קוסם אומן”

38והקוסמים כונסו למועד היום אשר נקבע

39ונאמר לאנשים: “האם אתם מתאספים

40אולי נלך אחרי הקוסמים אם הם המנצחים.”

41ויהי כאשר באו הקוסמים אמרו לפרעה: “האם נקבל גמול אם אנו המנצחים?”

42אמר: “אכן, וגם תהיו אז מן המקורבים ״

43אז אמר משה לקוסמים: ״זרקו מה שברצונכם להשליך”

44והם זרקו חבליהם ומסותיהם בעודם נשבעים “בעוז פרעה אנו מנצחים”

45והנה משה זרק את מקלו והוא בלע את קסמיהם השקריים

46ונפלו הקוסמים משתחווים

47ואמרו: “מאמינים אנו בריבון העולמים

48ריבונם של משה ואהרון.”

49אמר (פרעה): “האם האמנתם לו לפני שהרשיתי לכם? אכן, כנראה הוא הגדול שבכם שלימד אתכם את הקסמים! סופכם לדעת כי אקטע את ידיכם ורגליכם, ואחר כך אצלוב אתכם יחד”

50אמרו: “אין בזה שום דבר רע. אכן אנחנו חוזרים אל ריבוננו

51ואנו מקווים שמכיוון שאנו מראשוני המאמינים, יסלח לנו ריבוננו על חטאינו”

52אחר כך הורינו למשה: “צא עם עבדיי בלילה, כי רודפים אחריכם.”

53ושלח פרעה בערים מקבצים לאיסוף החיילים

54(ואמר פרעה) "אלה הם עדה קטנה מוזנחת

55והם אשר הרגיזו אותנו

56ואנחנו מוכנים עם נשק.”

57וגירשנו אותם (פרעה ואנשיו) מגנים ומעיינות מים

58ומאוצרות ומקום נכבד

59כך, והורשנו אותם לבני ישראל

60ורדפו אחריהם עם עלות הבוקר

61וכאשר ראו שני המחנות זה את זה, אמרו אנשיו של משה: “הם עומדים להשיג אותנו”

62אמר (משה): “לא ולא, כי ריבוני עמי והוא ידריכני בדרך הישר”

63אז הורינו למשה: “הכה במקלך את הים”, והים נקרע, וכל חלק (מן הים) התנשא כהר האדיר

64ובאותו הזמן גרמנו לשאר האנשים להגיע לשם

65וחילצנו את משה ואת כל אלה אשר אתו

66לאחר מכן, הטבענו את האחרים (פרעה ואנשיו)

67אכן יש בזה אות, אך רובם לא יאמינו

68ריבונך הוא העזוז הרחום

69וקרא לפניהם אודות אברהם

70באומרו לאביו ובני עמו: “מה אתם עובדים?”

71אמרו: “אנו עובדים פסלים ונישאר מסורים להם”

72ואמר: “הישמעו אתכם כאשר תקראו (אליהם) בתפילה

73או להועיל או להזיק לכם מביאים לכם תועלת או גורמים לכם נזק?”

74ואמרו: “לא, אבל מצאנו את אבותינו עושים כן”

75אמר: “החזיתם באשר תעבדו

76אתם ואבותיכם הקדמונים

77הם כולם אויביי, מלבד ריבון העולמים

78אשר ברא אותי, הוא מדריכני

79והוא אשר יעניק לי מזון ומשקה

80ואם אחלה הוא אשר ירפאני

81והוא אשר ימיתני, לאחר מכן, יחייני

82והוא אשר אקווה כי יסלח לי על עווני ביום הדין

83ריבוני! תן לי חכמה והצמד אותי אל עושי הישר

84ותן לי לשון צדק לדורות הבאים

85וקבע אותי בין אלה שיירשו גני הנועם

86וסלח לאבי, כי הוא היה בתועים

87ואל תביישני ביום תחיית-המתים

88ביום שלא יועילו לא נכסים ולא בנים

89בלתי אם אשר יגיע אל אללה בלב שלם.”

90וכאשר יתקרב גן העדן אל יראי אללה

91ויתגלה הגיהינום לכופרים

92ייאמר להם: “איפה הם (האלילים) אשר הייתם עובדים

93מלבד אללה? האם יוכלו לסייע לכם או לסייע לעצמם?”

94ויוטלו אל תוכה (אל אש הגיהינום) הם והסוסים

95וגייסות איבליס (השטן) בצוותא

96ובעודם רבים בינם לבין עצמם הם יגידו (לאליליהם)

97“חי אללה! אכן היינו בתעייה מוחלטת

98בהשוותנו אתכם אל ריבון העולמים

99תעייתנו היא רק באשמת המתעים

100אין מי שיאמר עלינו מליצת יושר

101ולא ידיד נאמן

102אילו התאפשר לנו לחזור (לעולם), היינו מן המאמינים”

103אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

104וריבונך הוא העזוז הרחום

105ובני עם נוח גם הם התכחשו לשליחים

106באמור להם אחיהם נוח: “האם לא תיראו מאללה

107שליח נאמן אני לכם

108אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי

109ואינני דורש מכם שום גמול על הדבר הזה, כי גמולי מריבון העולמים

110אי לכך, יראו את אללה והישמעו לי״

111אמרו: “הייתכן שנאמין לך, בעוד השפלים הם המאמינים שלך?”

112אמר (נוח): “ומה יודע אני על מעשיהם

113רק ריבוני יביא אותם לתת את הדין, לו רק יכולתם להבין

114לא אסלק מעל פניי את המאמינים

115אין אני אלא מזהיר בבהירות”

116אמרו: “הוי, נוח! אם לא תפסיק, תהיה בין הנרגמים”

117אמר לי ריבוני! בני עמי מתכחשים לי

118שפוט אתה ביני לביניהם וחלץ אותי ואת המאמינים שעמי”

119וחילצנו אותו ואת אשר אתו באונייה העמוסה

120והטבענו אחרי כן את הנשארים (הכופרים)

121ואכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

122וריבונך הוא העזוז הרחום

123גם אנשי עאד התכחשו לשליחים (לנביא הוד)

124באמור להם אחיהם הוד: “הלא תיראו (את אללה)

125שליח נאמן אני לכם

126יראו את אללה והישמעו לי

127ולא אבקש מאתכם כל גמול על הדבר הזה, כי כל גמולי מריבון העולמים

128האם תבנו לכם על כל מקום גבוה בניינים מפוארים לשעשועים

129ותבנו מבצרים, ומזמים שחייכם נצחיים

130ובהתקיפכם (אנשים) תתקפו (אותם) כעריצים

131יראו אפוא את אללה והישמעו לי

132ויראו את זה אשר נתן לכם את אשר ידעתם

133נתן לכם מקנה, ובנים

134וגנות, ומעיינות

135אכן מפחז אני פן יבוא עליכם עונש היום העצום.”

136אמרו: “אחת היא לנו אם תתרה בנו ובין אם לא תתרה בנו

137אין זה (דבריך) אלא סיפורי הקדמונים

138ולא נוענש.”

139הם התכחשו להתראותיו ואנו הכחדנו אותם. אכן יש בזה אות, אף רובם לא יאמינו

140ריבונך הוא העזוז הרחום

141בני ת'מוד התכחשו גם לשליחים

142באמור אחיהם צאלח, “האם לא תיראו!”

143אני שליח נאמן לכם

144יראו את אללה והישמעו לי

145אין אני דורש מכם שכר, כי שכרי מריבון העולמים

146החושבים אתם כי תישארו כאן בטוחים

147בגינות ומעיינות

148ושדות תבואה ודקלים ועצי תמרים בשלים

149ותחצבו בתים בהרים בכישרון

150יראו את אללה והישמעו לי

151ואל תצייתו לדברי מפיצי השחיתות

152אשר ישחיתו על הארץ ולא יעשו הישר”

153אמרו, “אכן, אתה מן המוקסמים

154אין אתה אלא אזם כמונו, הבא אות אם צדק אתה מזכר!”

155אמר “הנה נאקה. היא תשתה מהבאר כפי שאתם תשתו, כל אחד בתורו

156ולא תגעו בה לרעה, פן יאחז בכם עונש היום העצום”

157ואולם הם פגעו בה והרגו אותה, אך עד מהרה התחרטו

158כי בא עליהם העונש. אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

159ריבונך הוא העזוז והרחום

160גם בני עם לוט התכחשו לשליחים

161אמר להם אחיהם לוט: “הלא תיראו את אללה

162אכן אני שליח נאמן לכם

163יראו את אללה והישמעו לי

164אין אני דורש מכם גמולי, כי גמולי מריבון העולמים

165בצדק תבואו אל הזכרים בתאווה מכלל בני האדם

166ומזניחים את נשותיכם שברא אללה עבורכם? אכן, אנשים חוטאים ופושעים אתם”

167אמרו: “אם לא תפסיק לוט, אנחנו נגלה אותך”

168אמר: “אני שונא את מעשיכם

169ריבוני! חלץ אותי עם בני ביתי מאשר יעשו”

170ואמנם חילצנו אותו יחד עם בני ביתו

171מלבד ישישה אחת שהתעכבה (אשת לוט)

172אחר כך הכחדנו את האחרים הנשארים

173והורדנו עליהם גשם של אבנים. ומה רע ונורא של המוזהרים

174אכן בזה אות, אך רובם לא יאמינו

175ריבונך הוא העזוז הרחום

176אנשי אל-איכה (מדיין) התכחשו להתראות השליחים

177אמר להם שועייב: “הלא תיראו את אללה

178אכן שליח נאמן אני לכם

179יראו את אללה והישמעו לי

180אין אני דורש מכם גמול, כי גמולי מריבון העולמים

181תנו את המידה שלמה, ואל הפחיתו ממנה (שלא ירמו במסחר)

182ושקלו במשקל יושר וצדק

183ואל החסירו מאומה מאשר לאנשים, ואל תעוררו שחיתות בארץ

184ויראו את אשר ברא אתכם ואת הדורות הקודמים”

185אמרו: “אמנם אתה אחוז קסם

186ואינך אלא אדם כמונו, ואנו נוטים לחשוב כי אתה מהשקרנים

187השלך עלינו חלקי (עינוי) מהשמיים אם מדוברי הצדק אתה”

188אמר: "ריבוני מכיר היטב את מעשיכם״

189הם התכחשו להתראותיו, ויאחזם עונש היום החשוך. אכן הוא היה עונש היום האדיר

190אכן בזה אות, אך רובם אינם מאמינים

191ואכן ריבונך הוא העזוז הרחום

192ואכן הוא (הקוראן) הורד מאת ריבון העולמים

193הורידה אותו הרוח הנאמנה (המלאך גבריאל)

194על לבך למען תהיה מן המתרים

195בלשון ערבית בהירה

196והוא מוזכר בזובור (בכתבי הקודש) של אלה אשר קדמו

197האם אין בזה אות בשבילם, כי הכירוהו חכמי בני-ישראל

198ולו הורדנו אותו על מעטים מהלא ערבים

199ואז היה קורא אותו להם, לא היו בו מאמינים

200אולם אנו הובלנו אותו אל לבבות הכופרים המכחשים

201אך הם לא יאמינו בו עד שיראו את העונש הכואב

202אשר יגיע אליהם פתאום כשהם לא ישימו לב

203ואז יאמרו: “אפשר לתת לנו השהיה?”

204הרוצים הם לזרז את עונשנו

205חשוב: אפילו אם נאפשר להם ליהנות למשך שנים

206ואחר-כך בא עליהם מה שהוזהרו ממנו

207לא יועילו להם הטוב ההנאות אשר ניתנו להם

208ולא הכחדנו כל עיר מבלי ששלחנו לה מי שיתרה בה

209כדי להזכיר להם: שאנחנו לעולם לא נוהגים באי צדק

210ולא הורידו אותו (את הקוראן) השטנים

211הם אינם מתאימים לכך, וזה לא יעלה בידם

212כי הם מורחקים מאפשרות שמיעת ההשראות

213לכן אל תבקש להתפלל לאלוה אחר מלבד אללה, אחרת תיענש

214והתרה בבני משפחתך הקרובים

215והצטנע ורחם על אשר הלכו אחריך מן המאמינים

216ואולם אם מסרבים לך, אמור: “אין אני אחראי למעשיכם”

217וסמוך על העזוז הרחום

218הצופה בך בקומך לתפילה

219ובהיותך במצבי התפילה בין הסוגדים

220כי אכן הוא השומע הכול והיודע הכול

221האם אגיד לכם אל מי יורדים השטנים

222הם יורדים אל כל דובר שקרים המרבה לחטוא

223ומעבירים את אשר שמעו (עם שקריהם), אך רובם משקרים

224והמשוררים, אלה אשר המתעים ילכו בעקבותיהם

225האם לא תראה, כי הם בכל נחל ישוטטו

226וכי יאמרו את אשר לא יעשו

227מלבד אלה (חלק מהמשוררים) אשר האמינו ועשו את הטוב והרבו להזכיר את אללה, כי הם ינצחו אחרי שקופחו, ואכן יידעו אלה אשר קיפחו במהרה את תהפוכות גורלם