23. אל-מומינון

1אכן המאמינים מצליחים

2אלה הם אשר מתפללים בהתמסרות

3ואשר מתרחקים מכל דברי ההבל

4ואשר הם נותנים זכאת (צדקת חובה)

5ואלה אשר שומרים על צניעות הגוף שלהם

6מלבד עם נשותיהם או עם הנשים אשר ברשותם, ועל כך לא יגונו

7אבל החושקים מעבר לזה, כל אלה פרוצים הם

8והשומרים על פיקדונות והבטחות

9והמקפידים על מועדי התפילות

10אלה הם היורשים

11אשר יירשו את פרדסי גן העדן, ושם יישארו לנצח

12בראנו את האדם מן העפר

13לאחר מכן, עשינו אותו טיפה אשר שמרנו במקום מבטחים

14לאחר מכן, יצרנו מהטיפה דם מעובה, ואחר כך לעובר עם עצמות, לאחר מכן, כיסינו את העצמות בשר, וכך נוצרה כריה חדשה. יתברך אללה, הבורא הטוב ביותר

15ואז אתם אחרי זה תמותו

16ואז ביום תחיית-המתים תקומו לתחייה

17וכבר בראנו מעליכם שבעה רקיעים, ואין אנו מתעלמים ממה שבראנו

18והורדנו מן השמים מים במידה ראויה, ואגרנו אותם בתוך האדמה, אך, אנו נוכל גם לייבש אותם

19ובהם הצמחנו לכם גני תמר וגפן אשר פירות רבים להם, ומהם תאכלו

20וגם עץ הגדל על הר סיני, הנותן שמן למשיחה ולאכילה

21במקנה יש לכם לקח, נשקה אתכם מאשר בבטנו, ותמצאו בו תועלת רבה, וממנו תאכלו

22ועליו ועל האוניות תרכבו

23וכבר את נוח שלחנו לבני עמו, והוא אמר: “הוי, בני עמי! עיבדו את אללה אשר מלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו (מאללה)?”

24אך, מנהיגי בני עמו, אלה אשר כפרו אמרו: “אין זה אלא איש כמותכם הרוצה להתנשא עליכם. אילו רצה אללה, היה שולח מלאכים, לא שמענו כי הייתה כזאת בקרב אבותינו הראשונים

25אין הוא אלא איש מוכה שיגעון, על כן סבלו אותו זמן מה

26אמר: “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”

27אז אמרנו לו: “עשה את האנייה בהשגחתנו ולפי השראתנו, וכאשר יקום דברנו, ויתפרצו המים הגועשים מן התנור הכנס אל האנייה שניים מכל סוגי החי, יחד עם בני משפחתך, מלבד מי שגזרנו עליהם טביעה, ואל תבקש רחמים על אלה אשר קיפחו, כי הם אכן טובעים

28וכאשר תשב לבטח בספינה, אתה ואשר עמך, אמור: השבח לאללה אשר הצילנו מקהל המקפחים”

29ואמור: “ריבוני! השכינני למקום מבורך בארץ, כי אתה הטוב שבמשכינים”

30אכן, בזאת יש אותות, ואכן, אנו הבוחנים

31אחריהם הקימונו דור אחר

32ושלחנו אליהם שליח מקרבם לאמור להם: “עיבדו את אללה שמלבדו אין לכם אלוה, האם לא תיראו?”

33אך, אמרו מנהיגי בני עמו אשר כפרו והכחישו את קיומו של העולם הבא ואשר הענקנו להם רווחה בחיי העולם הזה: “אין זה אלא איש כמותכם, האוכל ושותה כמוכם

34ואם הישמעו לאדם כמותכם, אכן, תהיו אתם המפסידים

35האם מבטיח לכם כי לאחר שתמותו ותהיו עפר ועצמות תושבו

36מה רחוקה הבטחה זו מלהתקיים

37אין חיים מלבד חיינו אלה שבעולם הזה, כי אנו חיים ומתים רק פעם אחת ולא נקום לתחייה

38אין הוא אלא אדם הבודה שקרים בשם אללה, ואין אנו מאמינים לו”

39אמר (השליח הוד): “ריבוני! עזור לי נגד המתכחשים לי”

40אמר (אללה), “עוד מעט יתחרטו”

41ופגע בהם ובצדק עונש הצווחה, ועשינו אותם כקצף על פני המים, אז אנשי העוול ילכו רחוק (לגיהינום)

42אז הקמנו אחריהם דורות אחרים

43אך, שום אומה לא תקדים ולא תאחר את מועדה (הקבוע)

44אז שלחנו את שליחינו זה אחר זה, וכל פעם שבא שליח אל אחת האומות, היו מתכחשים לו, לכן, הכחדנו אותן מן העולם זו אחר זו ושמנו אותן לשיחה בפי כל. שיילכו רחוק (לגיהינום) האנשים אשר לא יאמינו

45אחר כך, שלחנו את משה ואת אהרון אחיו עם אותותינו, ובסמכות ברורה

46אל פרעה ואנשיו, ואולם הם התמלאו שחצנות, והיו מרדנים שאננים

47והם אמרו: “האם נאמין לשני אנשים כמותנו, בעוד בני עמם עבדים שלנו?”

48והם התכחשו לשניהם, על כן היו מהמובחרים

49וכבר נתנו למשה את הספר למען יודרכו

50ועשינו(ישוע) בן מרים ואמו אות, וקיבצנו אותם אל גבעה בעלת ירק ומעין זורם

51הוי, השליחים! אכלו מן הדברים הטובים, ועשו את הישר, כי יודע אני על כל אשר תעשו

52וכי זו אומתכם היא אומה אחת, ואני הוא ריבונכם, על כן יראו אותי

53ואולם התפלגו ביניהם, ועשו להם ספרים, וכל סיעה מחזיקה בדעותיה, ובמה שיש להם הם שמחים (למרות שהתרחקו מהצדק)

54לכן, השאירם בטעותם עד שיגיע זמנם

55החושבים (הכופרים) כי אנו מעניקים להם רכוש ובנים (לטובתם ? לא, כי)

56ממהרים אנו להעניק להם מכול טוב? לא, אין הם חשים כלום

57אולם, אלה (המאמינים) הם אשר רועדים מיראת ריבונם

58ואלה הם אשר האמינו באותות ריבונם

59ואלה הם אשר בריבונם אינם משתפים (עבודה זרה)

60ואלה אשר נותנים מה שהם נותנים בלב חרד ביודעם כי אל ריבונם שבים

61כל אלה ממהרים ומתחרים לעשות את הטוב

62אנו לא נטיל על נפש לשאת יותר מכפי יכולתה, ואתנו ספר אשר מראה את הצדק, והם לא יקופחו

63אבל, הלבבות שלהם שקועים עמוק בתעייה, כי מעשיהם אינם כמעשי היראים

64אולם, כאשר נפגע באלה מהם החיים ברווחה והם יזעקו אלינו בצר להם

65אל תצעקו, היום הנכם בנו לא היעזרו

66משום שכאשר אותותיי נקראו בפניכם, נסוגים לאחור

67ביהירות, והייתם מבלים את לילותיכם בדבורים בטלות

68וכי לא חשבו על הנאמר, או שמא בא אליהם שליח שלא בא אל אבותיהם הראשונים

69או אולי אינם מכירים את השליח אשר בא אליהם, ועל כן הם מתנכרים לו

70או אולי אומרים הם, הוא מוכה שגעון? לא כן הדבר! הוא הביא להם את הצדק, ואולם רובם סלדו מהצדק

71אילו הצדק (אללה) התנהג לפי יצריהם, היו נחרבים השמים והארץ ומלואם. אנו הבאנו להם את האזהרה המיועדת להם, אך הם מתעלמים ממנה

72האם דורש אתה מהם שכר? הלוא גמול ריבונך טוב יותר, כי הוא המפרנס הטוב ביותר

73אתה רק קורא להם אל דרך ישר

74ואולם אלה אשר לא יאמינו בעולם הבא, סוסים מהדרך הישר

75אם נרחם עליהם ונסיר מעליהם צרה שהם נתונים בה, ימשיכו בתעייתם המעוורת אותם

76וכבר מקודם פגענו בהם בעונש, אך, הם לא נכנעו לריבונם ולא השפילו עצמם לפניו

77ואולם, כאשר נפתח עליהם את שער העונש הקשה, אז יבואו לידי ייאוש

78הוא אשר יצר לכם את האוזניים והעיניים והלבבות, אך כמה מעט אתם מכירים טובה

79והוא אשר פיזר אתכם בארץ ואשר אליו תקובצו

80והוא המחייה והממית, ובידו חילוף הלילה והיום, האם לא תבינו זאת

81ואולם, הם אמרו כדברים שאמרו הראשונים

82אמרו: “האם לאחר שנמות ונהיה עפר ועצמות, האם נקום לתחייה

83הבטחות כאלה כבר שמענו, אנו ואבותינו, מקודם, ואין הן אלא אגדות הקדמונים.”

84אמור: “למי הארץ ושוכניה, האם יודעים אתם?”

85הם יאמרו: “לאללה.” אמור: “האם לא תיזכרו?”

86אמור: “מי הוא ריבון שבעת הרקיעים, וריבון כס- המלכות האדיר?”

87הם יאמרו: “אללה”. אמור: “האם לא תיראו?”

88אמור: “ביד מי מלכות כל דבר, ומי הנותן מחסה אשר אין מחסה מפניו, האם אתם יודעים?”

89הם יאמרו: “זה אללה”. אמור: “אם כן כיצד אתם מוקסמים?”

90אך, הבאנו להם את הצדק, אולם הם אכן משקרים

91לא לקח אללה בן ואין לו כל אלוה עמו, אילו(זה היה נכון), היה הולך כל אלוה עם אשר יצר, והיו מתמרדים זה נגד זה. ישתבח שם אללה ויתעלה מעל אשר יתארו

92יודע הנסתר והנגלה, הנעלה מעל מה שמשתפים

93אמור: “ריבוני אם תראה לי את אשר הובטח

94ריבוני, כי אז אל תקבע אותי בין האנשים המקפחים.”

95הן, באפשרותנו להציג בפניך (לקיים) את אשר (העונש) אנו מבטיחים להם

96גמול בטוב ביותר תחת כל רעה. אנו יודעים היטב את אשר יתארו

97אמור: ״ ריבוני! אני תופס אצלך מחסה מפני פיתויי השטנים

98אני חוסה בך ריבוני מפני פגישה אתם”

99עד הגעת המוות אל אחד מהם (הכופרים), יגיד: “ריבוני! החזירני (לחיים בארץ)

100על מנת שאעשה את הטוב אשר עזבתי”. בשום אופן! זו רק מילה שהוא אומר (משקר). ומאחוריהם חיץ (שיעצרם מלחזור) עד יום תחיית-המתים

101ואז כאשר ייתקע בשופר ייפסקו קשרי המשפחות ושום אדם לא יהיה אחראי לרעהו

102אלה אשר מאזניהם יהיו כבדים ממעשים טובים, הם יהיו הזוכים בגני העדן

103אלה אשר מאזניהם יהיו קלים ממחסור במעשים טובים, יאבדו את עצמם לנצח בגיהינום

104האש תשרוף את פניהם עד שיתקדרו

105האם לא קראו בפניכם את אותותיי, ואתם התכחשתם להם

106(אלה אשר כפרו) יגידו: “ריבוננו! אומללותנו גברה עלינו, והיינו אנשים תועים

107ריבוננו! הוציאנו מכאן ואם נשוב לתעות, נהיה למקפחים”

108יאמר להם: “הישארו מנודים בתוכה ואל תפנו אליי בכלום”

109חלק מעבדיי היו אלה שאומרים: “ריבוננו! מאמינים אט, על כן סלח לנו ורחם עלינו, ואתה הטוב שבמרחמים

110ואולם, אתם זלזלתם בהם, עד כי נשכח מכם זכרי, ונהגתם לצחוק מהם

111היום גמלתי להם על סבלנותם והם הזוכים

112הוא ישאל: “כמה שנים חייתם על פני האדמה?”

113הם יגידו: “שהינו שם רק יום או חלק מיום, שאל את אלה אשר מנו את הזמנים”

114הוא יגיד: “אכן רק זמן קצר עבר עליכם, לו רק הייתם יודעים

115האומנם חשבתם כי בראנו אתכם לשווא וכי אלינו לא תושבו? ״

116ויתעלה אללה, הוא המלך הצדק, שאין אלוה מלבדו, ריבון כס-המלכות הנדיב

117כל המתפלל, מלבד אללה, אל אלוה אחר, בלי כל הוכחה על כך, חשבונו(עונשו) הוא בידי ריבונו, כי הכופרים לא יצליחו

118אמור: “ריבוני! סלח ורחם, כי אתה הטוב שברחומים”