21. אל-אנבייה
1התקרב יום החשבון של האנשים, ואולם הם מסיחים את דעתם בסטייה
2כל אימת שמגיע אליהם זכר מתחדש מריבונם, הם שומעים אותו ומשתעשעים
3ומסיתים את דעתם ממנו. ואלה אשר קיפחו מתלחשים: “האם אין הוא אלא אדם כמותכם? האם תתעסקו בקסמים בעודכם מביסים?”
4אמר (הנביא): “ריבוני יודע את אשר נאמר בשמיים ובארץ, והוא הכול שומע והכול יודע”
5אך הם אמרו: ״ חלומות שווא, כי אם הוא בדה אותו, כי אם הוא משורר, שיביא לנו אות כפי שנשלחו הראשונים”
6אך, כבר כל כך הרבה ערים לפניהם לא האמינו, ולכן הכחדנו אותן. האם יאמינו הם
7לפניך שלחנו רק אנשים אשר גילינו להם התגלויות. שאלו את אלה היודעים אם אינכם יודעים
8ולא עשינו להם (הנביאים) גוף שאינו נצרך למזון, והם לא היו נצחיים
9לאחר מכן, קיימנו את הבטחתנו וחילצנו אותם ואת אלה שרצינו, והכחדנו את המפריזים (בחטאים)
10כבר הורדנו לכם ספר ובו אזכרה לכם. האם לא תשכילו להבין
11וכמה ערים אשר היו מקפחות הרסנו, ויישבנו אותן בעמים אחרים
12כשהרגישו בעונשנו ניסו לברוח במהירות
13אל תברחו, ושובו אל אשר נהניתם בבתיכם, שמא תישאלו
14הם אמרו: “אוי לנו! כי היינו מקפחים”
15והם לא הפסיקו לומר זאת, עד שעשינו אותם כחציר קצור ויבש
16לא בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם למשחק
17לו חפצנו להשתעשע, היינו עושים זאת אצלנו, אילו אכן (ולא) היינו עושים
18נשליך את הצדק על ההבל למען נמחקהו ונבהירהו. ואבוי לכם ממה שאתם מיחסים לאללה
19ולו כל אשר בשמים ובארץ, וכל הקרובים אליו (המלאכים) אינם מתייהרים מכדי לעובדו, ואינם מתעייפים
20הם משבחים אותו ללא הפסק יומם ולילה
21האם עשו (הכופרים) לעצמם אלים מן הארץ אשר יוכלו להחיות מתים
22אך לו היו בהם אלים מלבד אללה, כי אז היו (השמים והארץ) מושחתים. אללה ישתבח שמו, ריבון כס-המלכות, ויתעלה מעל התארים אשר בהם יתארוהו
23אין שואלים אותו (אללה) על מעשיו, ואילו אותם ישאלו
24האם אומנם לקחו להם אלים מלבדו? אמור: ״ הציגו את הוכחותיכם! הנה בספר זה, זכר אלה אשר אתי וזכר אלה שהיו לפניי, ואולם רובם אינם יודעים את הצדק והם מתרחקים ממנה
25ולא שלחנו לפניך שליח בלי שגילינו לו לאמור: “אין אלוה זולתי, על כן עבדוני”
26אך, הם אומרים: “לקח הרחמן בן”, ישתבח שמו! הם (המלאכים) רק עבדים מכובדים (של אללה)
27שאינם מקדימים אותו בדיבור, ופועלים על פי ציוויו
28הוא יודע את אשר לפניהם ואת אשר מעבר להם, ולא יוכלו להמליץ על מישהו בלי רצונו והם חרדים מיראתו
29ומי שסובר מהם ויאמר: “אני אל מלבדו” עונשו יהיה בגיהינום, שהרי כך נעניש את הכופרים
30האם לא ראו אלה אשר כפרו, כי השמים והארץ היו מרותקים יחד ואנו הפרדנו ביניהם, ויצרנו מן המים את כל הדברים החיים? האם לא יאמינו
31וקבענו על הארץ הרים נטועים עמוק לבל תנוע, ובה מעברים ושבילים להנחותם
32ואת השמים ייצבנו כגג איתן, אך, הם מפנים עורף לאותותיהם
33והוא אשר ברא את הלילה ואת היום, והשמש והירח, וכל אחד נע במסלולו
34ולא נתנו לאיש לפניך חיי נצח, ואם תמות, האם הם יחיו לנצח
35כל נפש תטעם את המוות, ונעמידכם בניסיונו של הרע והטוב, ואלינו תושבו
36וכאשר רואים אותך אלה אשר כפרו, הם לועגים לך: “האם זה האיש אשר ידבר רעה על אלוהיכם?”, בעת שהם כופרים בזכר הרחמן
37האדם נברא פזיז. אני אראה לכם את אותותיי, על כן, אל תזרזוני
38והם אומרים: ״ מתי יתגשם האיום הזה, אם אתם אכן אומרים את הצדק?”
39לו רק ידעו אלה אשר כפרו מה יקרה להם ביום שבו לא יוכלו להגן על פניהם ועל גביהם מלהבת האש, ולא יהיה להם מושיע
40שעת הדין תבוא עליהם לפתע והדהים אותם מבלי שיוכלו למנוע אותה ולא יקבלו השהיה
41כבר זלזלו בשליחים לפניך, אולם, פגע העונש שהיו מזלזלים בו
42אמור להם: “מי יגן עליכם בלילה וביום מעונשו של הרחמן?” אבל הם מפנים את עורפם לזכר ריבונם
43האם יש להם אלים אחרים אשר ינועו עליהם מפנינו? הרי לעצמם לא יעלה בידם לסייע, ואף מפנינו לא תהיה להם ישועה
44אמנם הענקנו לאלה ולאבותיהם הנאה זמנית עד שארכו חייהם, האין הם רואים כי אנו באים אל הארץ ומקצצים אותה מכל עבריה? האם הם יהיו המנצחים
45אמור: “אזהירכם רק על-פי מה שנגלה לי”, ואולם החירשים לא ישמעו את הקול הקורא כאשר יוזהרו
46אך, כאשר יאחז בהם, ולו חלק קטן ביותר מן העונש של ריבונך, היו אומרים: “אבוי לנו! כי היינו מקפחים”
47וביום תחיית-המתים נציב את מאזני הצדק, ושום נפש לא תקופח כלל, גם אם יהיה המעשה שלה כמשקל של גרגיר חרדל נביא אותו, ודי בנו אשר מחשבים
48ואכן, נתנו למשה ולאהרון את הספר עם אור והזכרה ליראים
49היראים מריבונם בסתר, וחרדים מן השעה (יום הדין)
50וזהו זכר מבורך אשר הורדנו, האם התכחשו לו
51ולאברהם נתנו בינה כבר בעודו צעיר, והיינו אותו מכירים
52כאשר אמר לאביו ולבני עמו: “מה הם הפסלים האלה שאתם עובדים?”
53אמרו: “אנו מצאנו את אבותינו עובדים אותם”
54אמר: “אתם ואבותיכם הייתם שקועים בתעייה גמורה”
55אמרו: “הבאת לנו את הצדק או שאתה לועג לנו?”
56אמר: “אבל, ריבונכם הוא ריבון השמים והארץ שהוא יצרם, ואני מאלה המעידים
57(נשבע בסתר) באללה! אני אעשה משהו נגד הפסלים שלכם אחרי שתעזבו אותם”
58ועשה אותם לגזרים, מלבד הגדול מביניהם, למען יוכלו לפנות אליו
59אמרו: “מי עשה זאת לאלילים אשר לנו? אכן, הוא אחד המקפחים”
60אחדים מהם אמרו: “שמענו נער אחד מדבר רעה נגדם, ושמו אברהם”
61אמרו: “הביאוהו לעיני כל האנשים למען יהיו עדים נגדו”
62אמרו: ״ האם אתה עשית זאת לאלים אשר לנו, הוי, אברהם!?”
63אמר: “חלילה! הגדול שבהם עשה זאת. שאלו אותם, אם יואילו לענות לכם!”
64ופנו זה אל זה ואמרו: “אתם הנכם המקפחים”
65לאחר מכן, הודו בהרכינם ראשיהם: “הנך כבר יודע שאין הם מדברים”
66אמר: “האם אתם עובדים מלבד אללה את מה שלא יועיל ולא יזיק לכם במאומה
67אבוי לכם ולמה שאתם עובדים במקום אללה! הלא תבינו?”
68אמרו: “שרפו אותו ובכך תסייעו לאליליכם, אם רצונכם לעשות מעשה!”
69אמרנו: “הוי, האש! היי קרירה ושמרי על שלומו של אברהם”
70והם תכננו להזיק לו, אך, הכשלנו אותם
71ואנו חילצנו אותו יחד עם לוט והבאנו אותם אל הארץ אשר ברכנו לכל ברואי העולמים
72והענקנו לו את יצחק, והוספנו את יעקוב, ואת שניהם עשינו ישרים
73ועשינו אותם מנהיגים ישרים אשר מדריכים על-פי צווינו, והורינו להם לעשות את הטוב, לקיים את התפילות, לתרום את הצדקה, והם עבדו רק אותנו
74וגם ללוט הענקנו חכמה ודעת, וחילצנו אותו מן העיר שאנשיה עשו תועבה. הם היו אנשי רשע מופקרים
75והכנסנו אותו תחת רחמינו, והוא מן הישרים
76ונוח, כשהוא קרא אלינו לפני כן, ואנו נענינו לו, וחילצנו אותו ובני ביתו מן המצוקה הגדולה
77ותמכנו בו נגד האנשים אשר הכחישו את אותותינו, הם היו אנשי רשע, על כן הטבענו את כולם
78ודוד ושלמה אשר פסקו בדבר השדה שהושחת על- ידי צאן של אנשים אחרים. אנו היינו עדים לפסק-דינם
79והענקנו לשלמה בינה, ולכל אחד מהם הענקנו חכמה ודעת. והכנענו את ההרים ואת הציפורים שישכחו יחד עם דוד את שם אללה
80ולימדנו אותו (את דוד) לעשות לכם מגן להגן עליכם במלחמותיכם. הלא תכירו טובה
81ולרשות שלמה העמדנו את הרוח הסוערת להעברת פקודותיו בארץ אשר בירכנו. ואנחנו יודעים כל דבר
82ובין השטנים היו כאלה הצוללים למענו וממלאים תפקידים אחרים בשבילו, ואנו היינו מרסנים אותם
83ואיוב, כאשר קרא אל ריבונו: “פגעה בי צרה, ואתה הרחום שברחומים”
84ונענינו לו, והסרנו את הצרה מעליו, והחזרנו לו את בני משפחתו במספר כפול, ברחמינו וכאות הזכרה לעובדים אותנו
85וישמעאל, וחנוך, וד'ו אל-כיפל, כולם מהסבלנים
86והכנסנו אותם תחת רחמינו, והם מהישרים
87ויונה, אשר ברח בכעס וחשב שלא נצר עליו, לבסוף קרא מהאפילה (שבתוך הלוויתן): “אין אלוה מלבדך, ישתבח שמך, ואני הייתי מהמקפחים”
88ונענינו לו וחילצנו אותו מצרה, וכך נציל את המאמינים
89וזכריה כאשר קרא לריבונו: “ריבוני! אל תשאירני יחיד בלי בן יורש, ואתה הטוב שביורשים”
90ונענינו לו והענקנו לו את יחיא (יוחנן), וריפנו לו את אשתו. הם היו זריזים במעשים טובים, ומתפללים אלינו ברצון וביראה, והיו נכנעים לנו
91וזאת אשר שמרה על טהרת רחמה (מרים), ונשפנו לתוכה מרוחנו, ועשינו אותה ואת בנה (ישוע) אות לכל ברואי העולמים
92אכן אומתכם היא אומה אחת ואני ריבונכם, על כן עבדוני
93ואולם הם התפלגו ביניהם, אך לבסוף ישובו אלינו כולם
94העושה את הטוב והוא מאמין, אללה יקבל ויכיר את מעשיו ונרשום אותם לזכותו
95כל עיר אשר הכחדנו, תושביה לא יחזרו אליה
96כאשר ישוחררו גוג ומגוג, הם יבואו מכל עבר ופינה
97הבטחת הצדק קרבה, והנה אלה אשר כפרו, יביטו בבהלה ויאמרו: “אוי לנו! כי התעלמנו מזה, אכן היינו מקפחים”
98אתם ואלה אשר אותם עבדתם מלבד אללה, תשמשו כעצי בערה של הגיהינום שאליו כולכם נכנסים
99אילו היו הם אלים אמתיים הם לא היו נכנסים אליו, אך, כולם יישארו בו לנצח
100ושם להם אנקה, והם שם לא ישמעו דבר
101לא כך אלה אשר הבטחנו להם את כל הטוב. הם יהיו רחוקים מאוד מהגיהינום
102ולא ישמעו כל רחש מתוכו, וישכנו לנצח בגן עדן עם כל מה שחשקה נפשם בו
103החרדה הגדולה מיום-הדין לא תעיק עליהם, כי המלאכים יקבלו את פניהם ויאמרו: “זהו יומכם שהובטח לכם”
104ביום ההוא נקפל את השמיים כפי שקיפלנו את הרשומות אשר בספרים. וכשם שבראנו לראשונה כן נברא שנית, כאשר הבטחנו, כך נעשה
105כבר כתבנו בזבור (הספר שהורד לנביא דוד), לאחר שנכתב בלוח השמימי: “אכן את הארץ יירשו עבדינו הצדיקים”
106זאת הודעה לאנשים העובדים את אללה
107לא שלחנו אותך (מוחמד) כי אם להביא רחמים על שוכני העולמים
108אמור: “כבר התגלה אלי, אלוהכם הוא רק אלוה אחד. המתמסרים אתם לו?”
109ואם יסרבו, אמור: “אני מודיע בפניכם כי העברתי את כל אשר נשלחתי בו והשתווינו, אך איני יודע מה הובטח לכם, אם קרוב הוא או רחוק
110(אללה) הוא היודע את הנאמר בקול ואת אשר תסתירו
111ואיני יודע אם הצפוי לכם הוא מבחן או הנאה עד עת
112אמר: “ריבוני! שפוט בינינו בצדק. ריבוננו הוא הרחמן שעליו נשענים נגד כל מה שאתם בודים ומתארים.”
מָקוֹר: Darusalam House In Jerusalem
WEBREATH · 11:11
«If you are thankful, I will give you more» — Quran 14:7
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath