19. מרים

1כאף.הא.יא.עין. צאד

2זכר רחמי ריבונך על עבדו זכריה

3כאשר קרא אל ריבונו קריאה בסתר

4אמר: “ריבוני! אני, כבר חלשו עצמותיי, והשיער שעל ראשי האפיר, ומעולם לא הייתי אומלל בקריאה אליך ריבוני

5ואכן אני חושש מפני הקרובים שלי אשר אחריי, ואשתי עקרה, אז בבקשה ממך על כן הענק לי מטובך בן

6אשר יירש אותי ואת בית יעקוב. ועשה אותו, ריבוני, כמישהו שיהיה מקובל!”

7“הוי, זכריה! הנה אנו מבשרים לך על בן ושמו יהיה יוחנן (יחיא), שם שלא ניתן לאף אחז קודם לכן”

8אמו: “ריבוני! כיצד יהיה לי בן למרות שאשתי עקרה ואני בא בימים?”

9אמר: “כן אמר ריבונך, זה קל מאוד עבורי. הרי שכבר בראתי אותך כאשר לא היית דבר”

10אמר: ״ ריבוני! תן לי סימן!”, אמר: "האות שלן יהיה שלא תדבר אל אנשים שלושה לילות ברצף”

11אז יצא אל בני עמו מהמסגד וסימן להם לשבח (את אללה) בבוקר ובערב

12“הוי יחיא! אחוז את הספר בחוזקה!”, והענקנו לו חכמה בצעירותו

13והענקנו לו רחמנות וטוהר מאתנו, והיה ירא

14והיה מכבד את הוריו, ולא היה מתנשא או מרדן

15ושלום עליו ביום הולדתו וביום מותו וביום שיוקם לתחייה

16והזכר בספר את מרים, אשר התרחקה מבני משפחתה והלכה אל מקום מרוחק במזרח

17ואז היא תפסה מהם מחסה, ואז שלחנו אליה את רוחנו (המלאך גבריאל), והוא הופיע לפניה בן אדם נאה

18אמרה: “אני מבקשת מהרחמן מחסה ממך, אם אכן ירא אותו הנך!”

19אמר: “אכן, אני שליח ריבונך לתת לן בן טהור”

20אמרה: “כיצד יהיו לי ילדים, ולא נגע בי איש, ולא הייתי פרוצה”

21אמר: “כך אמר ריבונך, זה קל מאוד עבורי, ונעשה אותו (את הבן) אות לאנשים, ורחמנות מאתנו, וכבר נגזר הדבר”

22אז הרתה בו, ופרשה עמו אל מקום מרוחק

23אז אחזו בה חבלי לידה, ליד גזע הדקל. אמרה: ”הלוואי שהייתי מתה לפני זה, והייתי דבר נטוש ועזוב”

24אז (התינוק או המלאך) קרא לה מלמטה: “אל תתעצבי! כבר עשה ריבונך מים שיזרמו מתחתייך

25ונערי אלייך את גזע הדקל, וייפלו עלייך תמרים טריים

26אז אכלי ושתי והירגעי, ואם תראי אחד מבני האנוש, אז אמרי: “אכן נדרתי צום לרחמן, אז לא אדבר היום עם האנשים”

27אז נשאה אותו ולקחה אותו אל בני עמה, אמרו: “הוי, מרים! אכן עשית מעשה מגונה

28הוי, אחות אהרון (בת לשושלת הכוהנים בו אהרון היה הכהן הגדול הראשון), לא היה אביך נואף, ולא הייתה אמך פרוצה”

29אז הצביעה עליו (התינוק), אמרו: “כיצד נדבר עם תינוק בעריסה?”

30אמר: (התינוק) “אכן, אני עבד אללה, אשר נתן לי את הספר ועשה אותי נביא

31ועשה אותי מבורך בכל אשר אהיה, וציווה עלי את התפילה ואת מתן הצדקה כל עוד אני חי

32ועשה אותי ממושמע כלפי אמי ולא עשה אותי מתנשא אומלל

33ושלום עליי ביום שנולדתי וביום מותי וביום שאקום לתחייה”

34זהו ישוע בן מרים, דבר הצדק אשר עליו נמצאים במחלוקת

35לא ייתכן שאללה הוליד בן, ישתבח שמו! אם יפסוק פסיקה, אז רק יאמר לו: " היה!” והיה

36(וישוע אמר) “ואכן אללה ריבוני וריבונכם, אז עבדוהו, זוהי הדרך הישרה”

37אז נחלקו המחנות ביניהם (אודות ישוע בן מרים). אך, אוי ואבוי, לאלה אשר כפרו ממראה היום העצום

38מה ייטיבו לשמוע ולראות ביום שיגיעו אלינו, אולם המקפחים היום בתעייה ברורה

39והזהר אותם מיום ההפסד, אשר בו ייחרץ הדין, והם בשאננות והם אינם מאמינים

40אכן אנחנו נירש את הארץ ומה שעליה ואלינו יושבו

41והזכר בספר את אברהם, אכן הוא היה צדיק ונביא

42באומרו לאביו ״הוי, אבי! למה תעבוד את מה שאינו שומע ואינו רואה ולא יועיל לך במאומה

43הוי, אבי, אכן כבר בא אליי מהידע שלא ניתן לך, אז לך בעקבותיי, ואדריך אותך בדרך הישר

44הוי, אבי, אל תעבוד את השטן, כי השטן היה לרחמן סרבן

45הוי, אבי, אכן אני חושש שיפגע בך עונש מהרחמן ואז תהיה לשטן עוזר ״

46אמר: “המתנער אתה מהאלים שלי, הוי, אברהם? אם לא תפסיק את זה עוד ארגום אותך, והתרחק ממני לתמיד”

47אמר: “שלום עליך, אבקש סליחה עבורך מריבוני, כי הוא רב-חסד אליי

48ואעזוב אתכם ואת מה שאתם מתפללים אליו מלבד אללה, ואתפלל אל ריבוני, למען לא אהיה בתפילה לריבוני אומלל”

49וכאשר התרחק מהם וממה שהם עובדים מלבד אללה, הענקנו לו את יצחק ויעקוב, ועשינו את שניהם לנביאים

50והענקנו להם מרחמינו, ונתנו להם לשון דוברת צדק ועליונות

51והזכר בספר את משה, אכן הוא היה טהור, והיה שליח ונביא

52וקראנו לו מצדו הימני של ההר וקירבנו אותו אל המפגש

53והענקנו לו ברחמינו את אחיו אהרון הנביא (לעזור לו)

54והזכר בספר את ישמעאל, אכן הוא היה צדיק שמקיים את הבטחותיו והיה שליח ונביא

55והיה מצווה את בני עמו לקיים את התפילה ואת הצדקה והיה מקובל אצל ריבונו

56והזכר בספר את אידריס (חנוך), אכן הוא היה צדיק ונביא

57והעלינו אותו אל מקום עליון

58אלה אשר העניק להם אללה מחסדו מקרב הנביאים, מזרע אדם ומאלה אשר נשאנו עם נוח (בספינה), ומזרע אברהם וישראל (יעקוב), ומאלה אשר הדרכנו ובחרנו. בהיקרא לפניהם אותות הרחמן, הם היו נופלים כסגידה ובוכים

59אז אחריהם קמו דורות אחרים אשר זנחו את התפילה והלכו אחר תאוותם וסופם יהיה באבדון

60פרט לאשר ביקש סליחה והאמין ועשה את הטוב, ואלה ייכנסו אל גן העדן ולא יקופחו בכלום

61גני העדן אשר הבטיח הרחמן לעבדיו בסתר, והבטחתו תתקיים בלי ספק

62לא ישמעו הבלי-פה, אלא רק אמרות שלום, ולהם פרנסתם תהיה בוקר וערב

63זהו הגן אשר נוריש לעבדינו אשר היו יראים (את אללה)

64ואין אנו (המלאכים) יורדים אלא בפקודת ריבונך, כי לו מה שבין ידינו, ומה שאחרינו וכל אשר ביניהם, וריבונך אינו שוכח דבר

65ריבון השמים והארץ וכל אשר ביניהם, על כן עבוד אותו, והתמד בעבודתו. האם אתה מכיר דומה לו

66ויגיד בן האדם: “האם אחרי שאמות אקום לתחייה?”

67האם הבן אדם אינו זוכר שכבר בראנו אותו כאשר הוא לא היה כלום

68בריבונך! אנו נקבץ אותם יחד עם השטנים, ואז נציבם על ברכיהם סביב הגיהינום

69אז נמשוך מכל סיעה את אלה שהרבו למרוד כנגד הרחמן

70אז אנו יודעים היטב מי ראוי מכולם להיצלות בגיהינום

71אין אחד מכם שלא יעבור (בשביל) מעליו, כי זה צו קבוע ומוחלט של ריבונך

72אך את אלה היראים נציל ואת המקפחים נשאיר שם ליפול על ברכיהם

73כאשר יקראו בפניהם את אותותינו הברורים, יאמרו אלה אשר כפרו לאלה המאמינים: “מי משתי הקבוצות משכנותיה טובים יותר ומעמדה גבוה יותר?”

74כמה דורות אנו הכחדנו לפניהם שהיו עשירים יותר וטובים יותר

75אמור: “למי שהיה בתעייה, ייתן הרחמן הארכה עד שיראו את אשר הבטחנו, את העונש או את השעה, אז יידעו מקומו של מי רע יותר, וכוחו ותומכיו של מי חלשים יותר”

76ויוסיף אללה למודרכים הדרכה, ולמעשים הטובים הקיימים (לנצח) אצל ריבונך גמול טוב ותוצאות טובות יותר

77הראית את זה אשר כפר באותותינו, באומרו: “ודאי יהיה לי רכוש רב ויהיו לי בנים (ביום הדין) ״

78האם ראה את הנסתר? או קיבל הבטחה על כך מן הרחמן

79ודאי לא! נכתוב את דבריו, ונגדיל לו את העונש

80ונירש ממנו את כל מה שהוא מתפאר בו, ואלינו הוא יבוא לבד

81הם לקחו להם אלילים מלבד אללה, כדי שיתמכו בהם

82אך לא! יתכחשו(האלילים) לעבודתם ויהיו להם מתנגדיהם

83הלא ראית כי שלחנו את השטנים אל הכופרים למען יסיחו אותם

84לכן אל תזרז את סופם, כי אנו סופרים להם את מניין חייהם

85וביום ההוא נקבץ את היראים ונשלח אותם אל הרחמן בכבוד

86ונוביל את הכופרים המכחשים צמאים אל גיהינום

87ולא יהיה להם מליץ יושר אלא ברשותו של הרחמן

88ואמרו: “לקח הרחמן בן”

89אכן, נורא הדבר שהם אמרו

90כמעט השמים התפרצו מהדיבור הזה, והארץ נבקעה וההרים התמוטטו

91מפני שייחסו לרחמן בן

92ולא יעלה על הדעת שהרחמן ייקח בן

93כי כל שוכני השמים והארץ יבואו אל הרחמן עבדים

94הוא מונה וסופר את כולם

95ביום תחיית-המתים יבואו בנפרד

96אכן, אלה אשר האמינו ועשו את הטוב, יעניק להם הרחמן חיבה (בלבבות המאמינים)

97ואכן גילינו אותו בלשונך, לבשר בו (טוב) למאמינים ולהזהיר בו את האנשים העקשנים

98וכמה דורות הכחדנו לפניהם. האם תזהה אחד מהם או תשמע מהם לחישה