17. אל-ישראא

1ישתבח (אללה) זה אשר נשא את עבדו(מוחמד) בלילה מן המסגד אלחראם (הכעבה) אל מסגד אל אקצא אשר בירכנו את סביבותיו, כדי שנראה לו חלק מאותותינו. והוא אכן הכול שומע והכול רואה

2אנחנו נתנו למשה את הספר ועשינו אותו כמדריך לבני ישראל (לאמור): “אל תיקחו אף אחד מלבדי אשר תסמכו עליו

3צאצאי אלה אשר נשאנו עם נוח. הוא (נוח) אכן היה עבד אשר מכיר טובה

4הזהרנו את בני ישראל בספר: “פעמיים תרבו שחיתות בארץ. ותגיעו לגדלות רבה.”

5ובהגיע מועד הפעם הראשונה, שילחנו בכם את עבדינו, אנשי עוז קשוחים, שישלטו במשכנות וכך תקוים ההבטחה

6ואז, החזרנו לכם את השלטון והענקנו לכם רכוש ובנים ויותר והרכינו את כוחכם

7אם תעשו טוב תיטיבו לעצמכם, אך אם תעשו את הרע, לעצמכם תרעו. כאשר יבוא מועד (הפעם) האחרונה,, וישפילו את פניכם, וייכנסו אל המסגד, כמו שנכנסו אליו בפעם הראשונה, כדי שיחריבו את כל אשר עלה (מאז)

8אולי ירחם עליכם ריבונכם, אך אם תשובו(לעשות את הרע) נשוב (בענישה), כי עשינו את הגיהינום במכלאה מתמדת לכופרים

9אכן הקוראן הזה מדריך אל מה שנכון וישר והוא מבשר למאמינים אלה אשר עושים את הטוב כי להם גמול גדול

10אך לאלה אשר לא יאמינו בעולם-הבא הועדנו להם עונש כואב

11האדם ממשיך לבקש את הרע כשם שהוא מבקש את הטוב. אכן, האדם הוא חסר סבלנות

12ועשינו את הלילה והיום כשני אותות: את הלילה החשבנו כסימן, ואת היום הארנו כסימן, כדי שתבקשו לכם חסד מעם ריבונכם, ולמען תדעו את מניין השנים והחשבון (של החודשים והימים), וכל דבר ביארנו במפורש

13וכל אחד מהאנשים אחראי למעשיו בעולם הזה, וביום תחיית-המתים נוציא לו ספר אשר ימצא אותו פרוש (עם פירוט של כל מעשיו)

14“קרא את ספרך (ובו רשימת מעשיך) דייך בעצמך היום אשר תתחשבן עמך ״

15כל המישיר לכת, רק לטובתו יישיר לכת, וההולך בדרך השגויה, רק את עצמו יתעה, כי לא תישא נפש את משא זולתה. ואנחנו גם לא נעניש עד שאנחנו מביאים שליח (אשר יזהיר)

16וכאשר נחליט להכחיד עיר, נצווה את בניה העשירים שסופי השפע (להאמין באללה ולציית לו), (ואולם לא יצייתו) ויסטו מדרך המוסר, ואז יתקיים גזר-הדין בצדק, ונשמידה מהיסוד

17מה רבים הדורות אשר הכחדנו לאחר דורו של נוח, ודייך בריבונך אשר בקי בכול ורואה את כול חטאי עבדיו

18מי שהיה רוצה בחיי העולם החולף, נעניק וניתן מה שנרצה למי שנרצה, ואחר-כך ניתן לו את גיהינום, ובו ייצלה מושפל ומנודה

19וכל החפץ בעולם הבא ועושה למענו בהיותו מאמין, מעשיהם של כל אלה יזכו לתודה

20לכולם, לאלה (הכופרים) ולאלה (המאמינים), נעניק את השפע של ריבונך, כי השפע של ריבונך אינו מוגבל

21ראה כיצד העדפנו אחדים מהם על האחרים (בעולם הזה), אולם בעולם-הבא הדרגות (למאמינים עושי הטוב) גבוהות יותר, וההעדפה רבה יותר

22אל תיקח לך אל אחר עם אללה, למען לא תהיה מושפל ומנודה

23ריבונך ציווה שלא תעבדו זולתו וגמלו חסד להורים. אם יגיעו האחד מהם או שניהם לגיל הזיקנה, אל תקצר רוחך ואל תגער בהם. דבר עמם בכבוד

24והתנהג איתם בענווה ורחמים, ואמור לי ריבוני! רחם עליהם כפי שהם ריחמו עלי בגדלם אותי כשהייתי קטן”

25ריבונכם יודע את כל מה שבנפשותיכם. אם אתם הולכים בדרך הישר, הן הוא מרבה לסלוח לאלה שמרבים לפנות אליו

26תן לקרוב המשפחה את החלק המגיע לו מן הצדקה, למסכן ולעובר האורח, אך אל תהיה בזבזן

27אכן הבזבזנים הם באחווה עם השטנים, והיה השטן בריבונו כופר

28ואם אין ביכולתך לעזור להם, בעודך ממתין לרחמי ריבונך, דבר אליהם בעדינות

29אל תכבול (תקמץ) את ידך אל צווארך (מקמצנות) ואל תושיט אותה ללא הגבלה (בבזבזנות), למען לא תישאר במחסור ותהיה בחרטה

30אכן ריבונך שולח פרנסה בשפע או בדלילות לאשר ירצה, כי הוא מכיר היטב את עבדיו ורואה את מעשיהם

31לעולם אל תהרגו את ילדיכם בגלל הסיכוי לעוני, כי אנו נפרנס אותם ואתכם, והריגתם היא חטא עצום

32אל תתקרבו אל הזנות, כי תועבה גדולה היא וכמה רעה הדרך

33ואל תהרגו את הנפש אשר אסר אללה, אלא אך ורק בצדק. וכל הנרצח בחוסר צדק, אנחנו נותנים ליורשים שלו לדרוש תגמול, אך אל הפריזו בפעולת התגמול, כי יעזור לו (אללה)

34ואל תתקרבו אל נכסי היתום אלא בצורה הוגנת, עד שיגיע לבגרותו. וקיימו באחריות כל התחייבות, כי על ההתחייבות יש לתת את הדין ביום הדין

35וכשאתם מודדים ושוקלים השלימו את המידה ושיקלו במאזני-צדק. טוב הדבר ועדיף יותר (לכולם)

36ואל תלך אחרי דבר שאינך יודע בוודאות, מפני שהשמיעה, הראייה והמחשבה - כל אלה ייתנו (על בעליהם) את הדין

37ואל תתהלך ביהירות על פני האדמה, כי לא תבקע את האדמה ומעולם לא תגיע (בקומתך) אל גובה ההרים

38כל זה היה רע ושנוא אצל ריבונך

39זה הוא חלק מן החכמה אשר ריבונך גילה לך. אל תעשה לך אלוה אחר מלבד אללה, פן תושלך אל הגיהינום מגונה ומנודה

40האם אתם חושבים שריבונכם נתן לכם בנים, ולעצמו לקח בנות מבין המלאכים? דבר חמור אומרים אתם

41וכבר ביארנו את הצדק בקוראן הזה בכל מיני דרכים כדי שהם יזבח, (ואולם כל זה) לא הוסיף להם אלא סלידה

42אמור: “אילו היו עוד אלים מלבד אללה, כפי שאומרים, כי אז ודאי היו רוצים לעצמם נתיב אל האדון של כס- המלכות”

43ישתבח ויתעלה מעל כל אשר הם אומרים

44שבעת הרקיעים, הארץ וכל שוכניהם משבחים אותו, ואין דבר אשר אינו משבח ומהלל אותו, ואולם אתם אינכם מבינים את תשבחותיהם. אך סבלן הוא וסלחן

45וכאשר אתה קורא את הקוראן, נציב חיץ בינך לבין אלה אשר אינם מאמינים בעולם הבא

46ועל לבבותיהם שמנו חותם, לבל יבינו אותו (את הקוראן), ואת אזניהם (שמיעתם) הכבדנו. וכאשר אתה מזכיר בקוראן את ריבונך לבדו, פונים לך הכופרים עורף בתיעוב

47אנחנו יודעים היטב מה הם רוצים לשמוע כאשר הם מקשיבים לך, ומה הם אומרים בהתלחשות הסודית ביניהם, ומתי אומרים המקפחים: “אתם הולכים אחרי אדם אחוז כישוף”

48ראה למה המשילו אותך, וזה מפני שהם תעו ולא יוכלו למצוא את הדרך

49והם אמרו: “האם לאחר שנהיה עצמות ושיירי- גוף נקום לתחייה כבריאה חדשה?”

50אמור: “(אפילו אם) תהיו אבנים או ברזל

51או בריאה שאין ביכולתכם אפילו לחשוב עליה.” הם יאמרו: “מי יחזיר אותנו לחיים?” אמור: “זה אשר ברא אתכם בפעם הראשונה”, אז הם ינידו בראשיהם ויאמרו: “מתי הוא?” אמור להם:״ אולי יהיה בקרוב ״

52ביום שיקרא לכם, ואתם תענו לקריאתו (ותקומו מקבריכם) ותשבחו אותו, ותחשבו כי הייתם מעט זמן

53ואמור לעבדיי שידברו רק את מה שיותר טוב, כי השטן יכניס פירוד ושנאה ביניהם כי השטן תמיד לאנשים אויב גלוי

54ריבונכם מכיר אתכם היטב, ואם הוא ירצה הוא ירחם עליכם, ואם הוא ירצה הוא יעניש אתכם, ואנו לא שלחנו אותך כשומר שלהם

55וריבונך יודע היטב את כל אשר בשמיים ובארץ. וכבר נתנו לחלק מהנביאים יותר מאשר נתנו לאחרים. ולדוד נתנו את הזובור

56אמור: “קראו לאלה אשר טענתם שהם קיימים מלבד אללה לעזרה, הם לא יוכלו להסיר כל צרה מכם ולא יוכלו להמיט אותה על אויבכם”

57אלה אשר אליהם מתפללים (עובדי האלילים) בעצמם מבקשים להתקרב אל ריבונם, ומתחרים ביניהם, מי מהם קרוב יותר, ומבקשים את רחמיו, ומפחדים מעונשו. אכן, יש להיזהר מעונש ריבונך

58אין עיר חוטאת שלא נשמיד לפני יום תחיית-המתים, או נעניש אותה עונש קשה. וזה היה רשום בספר (אצל אללה)

59שום דבר לא מנע מאתנו לשלוח אותות, מלבד התכחשו להם הדורות הקדומים. וכבר נתנו לבני שבט ת'מוד את הנאקה כאות ברור וגלוי לעין, אך הם קיפחו אותה, ואין אנו שולחים אותות אלא לשם אזהרה והפחדה

60כבר אמרנו לך כי ריבונך מקיף את כל האנשים. לא עשינו את מה שהראינו לך(במסע הלילי) אלא כדי לבחון את האנשים, וכך גם את העץ הארור אשר בקוראן. אנו מפחידים אותם, אך הדבר אינו מוסיף אלא תעייה גדולה

61וכאשר אמרנו למלאכים: “סגדו לאדם”, הם סגדו, ורק השטן אמר: “האם אסגוד למי שבראת מעפר?”

62אמר: “אתה רואה את היצור הזה אשר רוממת מעליי? אם תיתן לי הזדמנות עד יום תחיית-המתים, אלכוד ברשתי את זרעו(ואשלוט בו) פרט למעטים מהם”

63אמר: “לך והשתדל! אתה וכל אלה שיילכו אחריך תקבלו את עונשכם המלא בגיהינום

64נסה להסית מהם כמה שתוכל, והזעק עליהם את פרשיך וחייליך, והשתתף ברכושם ובילדיהם, ותן להם הכסתות, והשטן לא יבטיח להם דבר זולת פיתוי כוזב

65ואולם על עבדיי לא תהיה לך כל שליטה, כי ריבונך דיו כשומר עליהם”

66ריבונכם הוא אשר מושיט למענכם את האוניות בים, כדי שתבקשו לכם פרנסה מחסדו. הוא תמיד היה כלפיכם רחום

67ואם תפגע בכם צרה בים, אתם תשכחו את כל אלה אשר עבדתם זולתו, ורק היזכרו באללה לבדו להציל אתכם, אך כאשר הציל אתכם והביאכם אל היבשה, מיד תתרחקו. והיה האדם כפוי טובה

68האם בטוחים אתם כי אללה לא יבקע את האדמה ולא יגרום לה לבלוע אתכם? או לא ימטיר עליכם גשם של אבנים מבלי שתמצאו לכם שומר

69או שמא בטוחים אתם כי שוב לא יחזירכם אל הים, ולא ישלח בכם רוח סערה ויטביע אתכם באשר כפרתם, מבלי שתהיה לכם סיבה להתלונן נגדנו

70וכבר כיבדנו בני אדם, ונשאנו אותם על פני היבשה והים, ופרנסנו אותם בכל טוב, ורוממנו אותם מאוד מעל רבים מן היצורים אשר בראנו

71ביום (יום הדין) אשר בו נקרא לכל אומה עם המנהיג שלה, כל אלה אשר ספר הרישום של מעשיהם יימסר להם ביד ימין, יקראו ממנו שמחים למעשיהם הטובים, ולא יקופחו במאומה

72וכל אשר היה (לבבו) עיוור בעולם הזה, יהיה (לבבו) בעולם הבא עיוור ותועה בדרכו

73ואילו היה ביכולתם להדיח אותך ממה שהשרינו אליך למען תבדה עלינו דבר אחר ממנו (הקוראן), אז היו לוקחים אותך לידיד נפש

74ואילולא תמכנו בך, כי אז היית מתחיל לנסות אליהם קצת

75או אז היינו נותנים לך לטעום עונש כפול בחייך ועונש כפול כמותך, ואז לא יכולת למצוא מציל עדנו

76והם הפריעו לך מאוד וכמעט הוציאו אותך מן הארץ (מכה), אך אז הם לא היו נשארים אחריך אלא רק קצת

77כך היא דרכנו עם השליחים אשר שלחנו לפניך, ולא תמצא כל שינוי בדרכנו

78קיים את התפילה משקיעת השמש עד אשר יחשיך הלילה. והקוראן(וקריאתו) בשחר. אכן הקוראן(וקריאתו) בשחר מלווה בעדים (מבין המלאכים)

79ובלילה, התאמץ בו, עוד תפילת רשות, אולי יעניק לך ריבונך מקום מכובד ונישא

80ואמור: “ריבוני! הכנס אותי בכבוד(אל מה שטוב לי) והוצא אותי בכבוד (ממה שרע לי) ותן לי סמכות מאתך אשר בכוחה אנצח”

81ואמור: “הופיע הצדק וחלף השקר (הכפירה), אכן השקר חולף לעד”

82אנו מורידים אותות (משפטים) מן הקוראן הנושאים מרפא ורחמים למאמינים, אך למקפחים הוא יוסיף רק אבדון

83כשאנו נוטים חסד לאדם הוא משתמט ואינו מכיר תודה, אך בפגוע בו רעה, הוא מתייאש (מרחמי ריבונו)

84אמור: “כל אחד פועל לפי דרכו, אך ריבונכם יודע מי הולך יותר בדרך הישר”

85וישאלוך על הנשמה אמור: “הנשמה היא סוד אשר רק ריבונך יודע, ואתם לא קיבלתם מהידע, זולת (כמות) מזערית ״

86ואם נרצה, נוכל בקלות לקחת ממך את מה שגילינו לך (מהקוראן), ולא תוכל למצוא מי שישמור עליך מאתנו

87אלא דרך הרחמים מריבונך, אכן חסדו עליך היה כביר

88אמור: “אם בני האנוש והשדים יסכימו ביניהם להביא ספר דומה לקוראן, לא יוכלו להביא כמוהו, ואפילו אם הם יסייעו זה לזה”

89וכבר הבאנו לאנשים בקוראן הזה מכל משל, למרות זאת, סרבו רוב האנשים והמשיכו בכפירה

90ואמרו: “לא נאמין לך עד שתבקע לנו מעיין מן הארץ

91או עד שתצמיח גן של דקלים וגפנים ותבקע בתוכו נהרות זורמים

92או שתפיל עלינו כפי שטענת את השמים, חלקים, או עד שנראה את אללה והמלאכים פנים אל פנים

93או עד שיהיה לך בית מזהב, או שתעלה השמימה, אך גם בעלייתך לא נאמין אלא עד שתוריד לנו משם ספר ונקרא בו”. אמור: “ישתבח ריבוני! אינני אלא שליח אנושי”

94שום דבר לא מנע מהאנשים להאמין כאשר הגיעה אליהם ההדרכה (הצודקת), מלבד זה שאמרו: “האם שלח אללה בן אנוש כשליח?”

95אמור: “אילו היו מלאכים מתהלכים בארץ, היינו מורידים להם מן השמים מלאך שליח”

96אמור: “די באללה כעד ביני ובינכם, כי הוא אכן היה (תמיד) בעבדיו בקי והכול רואה ״

97מי שאללה מדריך(אל הצדק) הוא אכן המודרך, וכל אשר יתעה, לא תמצא להם אדונים מלבדו, וביום תחיית- המתים נקבץ אותם כשהם נגררים על פניהם, עיוורים, אילמים וחרשים, משכנם יהיה בגיהינום, ובכל פעם שהאש (בגיהינום) תדעך, נוסיף עוד אש ולהבה

98זה יהיה שכרם על א שר כפרו באותותינו באומרם: “האם לאחר שיתפוררו עצמותינו, נקום לתחייה כבריאה חדשה?”

99הלא יראו כי אללה אשר ברא את השמים ואת הארץ יכול גם לברוא אחרים כמוהם? והוא קבע להם מועד שאין ספק בו, אך סירבו המקפחים והמשיכו בכפירה

100אמור: “לו היו אוצרות הרחמים של ריבוני בידיכם, הייתם מחזיקים בהם וחוששים להוציאם, כי קמצן הוא האדם”

101וכבר נתנו למשה תשעה אותות ברורים. אז שאל את בני-ישראל כאשר בא אליהם, ופרעה אמר לו: “אני חושב, משה, כי אתה אחוז קסם”

102אמר (משה): “כבר יודע אתה כי ריבון השמים והארץ הוא שהוריד את האותות הללו כהוכחות ברורות גלויות לעין, ורואה אני, הוי, פרעה, כי סופך לאבדון”

103ורצה (פרעה) לאלצם לצאת מהארץ, ואנחנו הטבענו אותו ואת אשר עמו גם יחד

104ואמרנו אחריו אל בני-ישראל: “שכנו בארץ, וכאשר תגיע הבטחת אחרית הימים, נביא את כולכם מכל הקצוות”

105ובצדק הורדנו אותו (הקוראן), ובצדק ירד. ואותך (מוחמד) לא שלחנו אלא מבשר ומזהיר

106את הקוראן עשינו “פורקאן” (כדי שיבדיל בין האור לחושך), למען תקרא אותו לאנשים בהדרגה, והורדנו אותו קטע אחרי קטע

107אמור: “האמינו בו או אל תאמינו, אלה אשר ניתן להם הידע מלפניו, כאשר קוראים אותו אליהם נופלים אפיים ארצה כסגידה

108ויאמרו: “ישתבח ריבוננו! הנה נתקיימה הבטחת ריבוננו”

109והם ייפלו אפיים ארצה, בוכים, וזה יוסיף להם כניעה (לאללה)

110אמור: “בין אם אתם קוראים לאללה או לרחמן, הרי לו שייכים השמות הכי נאים. ואל תתפלל בקול רם מדי או בקול נמוך מדי, אלא וקיים אותה בין זה לזה ״

111ואמור: ״ השבח לאללה, אשר לא הוליד בן ואין לו שותף במלכותו, ואין לו צורך במגן מפני השפלה, והאדר את גדולתו!”