15. אל-היג'ר

1אליף.לאם.ראא אלה אותותיו (משפטיו) של הספר, והקוראן הברור

2יגיע זמן(ביום הדין) אשר בו הכופרים ירצו להיות מוסלמים

3לכן הנח להם לאכול ולהתענג ולהשתעשע בתקווה (שלא יעזבו את חיי העולם הזה), סופם שהם יכירו ויודו (באמת)

4ולא הבהרנו עיר אלא על פי צו אלוהי שנקבע

5אין אומה שתוכל להקדים את זמנה או לדחותו

6והם אמרו: “אתה זה אשר הורדה אליו ההזכרה (הקוראן), הנך משוגע

7מדוע לא תביא אלינו את המלאכים אם אתה אכן מן הצודקים?”

8לא היינו מורידים את המלאכים אלא בצדק, ולא היו מקבלים זמן נוסף

9אכן, אנחנו אלה אשר הורדנו את הזכר (הקוראן), ואנחנו ודאי נשמור עליו

10וכבר שלחנו לפניך (שליחים) אל אומות הקדמונים

11כל אימת שנשלח להם שליח, היו מזלזלים בו

12כך אנחנו מאפשרים להרגל הזה (הכפירה) לחדור אל הלבבות של הכופרים המכחשים (בגלל כפירתם)

13הם לא יאמינו בו, וכבר עברה לפניהם דרך הקדמונים

14אפילו אם פתחנו להם שער ברקיע והם התחילו לעלות בו

15גם אז הם יגידו: “זוהי אחיזת עיניים, לא כי אנחנו אנשים אשר פגע בנו קסם!”

16וכבר עשינו את הכוכבים בשמיים וקישטנו אותם (את השמיים) להנאת המתבוננים

17ושמרנו עליהם מפני כל שטן ארור

18אך אם ינסה מישהו להאזין(למה שקורה ברקיע), מיד יתקיף אותו כוכב שביס מאיר(שישרוף אותו)

19ואת הארץ פרשנו והצבנו עליה הרים חזקים, והצמחנו בה מכל הסוגים במידה ובאיזון

20והנחנו בה מקורות מחיה לכם ולכל אלה אשר אתם לא מפרנסים

21כל האוצרות אכן אצלנו, אך נוריד אותם רק במינון מדוד

22שילחנו את הרוחות להפרות את הצמחים וכדי שיביאו את העננים, והורדנו את המים מהשמיים כדי להשקות אתכם, שהרי לא יכולתם לאגור אותם בעצמכם

23רק אנו נחיה ונמית, ואנו היורשים של הכול

24ואנחנו מכירים את אלה מכם שהקדימו ואת אלה שיאחרו (להגיע אל ריבונם במותם)

25ואת כולם יקבץ ריבונך, כי הוא החכם והיודע

26וכבר בראנו את האדם מטיט קשיח יבש שהשחיר

27ואת השדים בראנו קודם לכן מאש לוהטת

28וכאשר ריבונך אמר למלאכים: “עומד אני לברוא אדם מטיט קשיח יבש שהשחיר

29וכאשר אעצבו ואפח בו מרוחי, כבדו אותו וסגדו לו”

30ואז המלאכים סגדו כולם

31מלבד איבליס (השטן) סירב להיות עם הסוגדים

32אז אמר (אללה): “הוי, איבליס! מה לך שאינך עם הסוגדים?”

33אמר: “אין אני סוגד לאדם אשר בראת מטיט קשיח יבש שהשחיר.”

34אמר (אללה): “צא ממנו (גן עדן), כי אכן אתה ארור

35ואכן אתה מקולל תהיה עד יום הדין”

36אמר: “ריבוני! תן לי שהות עד יום תחיית-המתים”

37אמר (אללה): “אתה תהיה בין אלה שניתנה להם שהות

38עד יום העיתוי הידוע”

39אמר לי ריבוני! כשם שאפשרת לי לסטות מהדרך, אני אקשט את החטאים שלהם בארץ באור יפה ואתעה את כולם

40פרס לעבדיך הנאמנים אשר בהם”

41אמר (אללה): “זה השביל אשר מוביל ישירות אליי

42אך על עבדיי אין לך כל שלטון, פרס לאלה שיתעו וילכו אחריך

43ואכן הגיהינום הוא המקום אשר נועד לכל אלה

44יש לה שבעה שערים, וכל שער מוביל אל מדור מיוחד”

45אך היראים מפניי יהיו בגני עדן עם מעיינות

46(ייאמר להם): היכנסו אליהם בשלום ובבטחה

47אנחנו נטהר את הלבבות שלהם מכל כוונות הזדון, והם יהיו אחים זה לזה, כשהם נחים על יצועים זה לעומת זה

48בלי שיסבלו מעייפות, ולעולם הם לא ייאלצו לצאת מתוכם

49אמור לעבדיי שאני הוא הסלחן והרחום

50אך גם שהעונש שלי הוא העונש הכואב

51וספר להם על אורחיו של אברהם

52כאשר נכנסו אליו הם אמרו: “שלום”. הוא אמר להם: “אנו חוששים מכם”

53אמרו לו: “אל תחשוש, באנו לבשר לך על בן רחב ידע”

54אמר להם: “האם תבשרו לי דבר כזה למרות שאני בא בימים? איזה (סוג של) בשורות אתם מביאים לי?”

55אמרו: “בישרנו לך את הצדק ואל תהיה מן המתייאשים”

56אמר: “וכי מי יתייאש מרחמי ריבונו מלבד התועים”

57אמר: “הוי, השליחים, מה מעשיכם כאן?”

58אמרו: “נשלחנו אל עם של פושעים (כדי להשמיד אותם)

59מלבד משפחת (הנביא) לוט אשר נציל את כולם

60מלבד אשת לוט (לא נצלנה), גזרנו שתהיה בין אלה שיוכחדו.”

61וכאשר הגיעו השליחים אל ביתו של לוט

62אמר להם: ״ הן, אינכם מוכרים לי”

63אמרו (ללוט): “אנו באנו אליך עם (העונש) אשר פקפקו בו

64והבאנו לך את האמת, ואנו אנשי הצדק

65לכן הוצא את משפחתך במשך הלילה הזה ולך אחריהם, ואל תפנו לאחור, והמשיכו כפי שציווינו עליכם”

66וכך הודענו לו על הדבר הזה, אכן סופם של אלה שיוכחדו עם (תחילת) הבוקר

67אז הגיעו (לביתו) אנשי העיר בשמחה

68אמר (לוט): “אלה הם אורחיי, ואל תמיסו חרפה עליי

69יראו את אללה ואל תביישו אותי”

70אמרו לו: “האם לא אסרנו עליך לארח אנשים (זרים)?”

71(לוט)אמר להם ״: אם אתם אכן חייבים לעשות משהו, אז הנה בנותיי (הינשאו להן)!”

72בחייך! (הנביא מוחמד) הם היו מבולבלים משכרונם

73עם צאת החמה, נחתה עליהם הצווחה

74והפכנו את העיר, והורדנו עליהם גשם של אבני עופרת בוערות

75בזה יש אותות לאשר לומדים לקח

76חורבות העיר עדיין על הדרך

77ואף בזה אות למאמינים

78וכבר היו אנשי אל-איכה (של מדיין) מקפחים

79ואז נקמנו בהם ואכן השרידים שלהם ברורים (על הדרך בשביל שכולם יראו)

80תושבי אל-חיג'ר הכחישו את אזהרות השליחים

81וכאשר נתנו להם את אותותינו הם התנגדו להם

82הם חצבו בתים בהרים ושכנו שם בבטחה

83אך עם בוקר הלמה בהם הצווחה(על כפירתם)

84ולא הועיל להם כל הרכוש אשר אספו

85ואנחנו לא יצרנו את השמים ואת הארץ ואת כל אשר ביניהם אלא בצדק. אין ספק ששעת הדין בוא תבוא, על כן נהג בסבלנות ההולמת

86אכן ריבונך הוא הבורא והיודע

87אנחנו נתנו לך (הנביא מוחמד) שבעה מן האותות (משפטים) החוזרים (סורה הפתיחה) ואת הקוראן הנשגב

88אל תישא עיניך אל מה שהענקנו זמנית לבני אדם שונים, ואל תצטער בשבילם, ופרוש כנפיך להגנה על המאמינים

89ואמור: “אני אכן הוא המזהיר הברור”

90כפי שהורדנו על המפולגים

91אשר פירקו (בשקריהם) את ספר הקוראן לחלקים

92בחיי ריבונך! שאול נשאל את כולם

93על אשר עשו

94ואתה (מוחמד) מלא את שליחותך כפי שנצטווית והתכחש למשתפים (עובדי אלילים)

95אנו כבר הגנו עליך מן המזלזלים

96אלה אשר לוקחים לעצמם אלוה אחר זולת אללה, אך בקרוב הם ילמדו (את הלקח)

97אנחנו יודעים כי יכאב לך למשמע כל אשר יאמרו

98אז שבח והלל את ריבונך והיה מן הסוגדים

99ועבוד את ריבונך עד אשר יבוא אליך(הקץ) הוודאי