אגרת פולוס השליח אל־הרומיים 10
1אחים יקרים, משאלת לבי ותפילתי העמוקה ביותר היא שהיהודים ייוושעו.
2אני יודע שהם מסורים לאלוהים על פי דרכם, אך מסירות זאת אינה מבוססת על הבנה נכונה של הכתובים.
3היהודים אינם מבינים שישוע המשיח הקריב את עצמו, כדי לסלוח לחטאיהם ולהצדיקם בעיני אלוהים. הם מנסים ליצור צדקה משלהם וכך לא נכנעים לצדקת ה׳.
4שכן המשיח הוא תכלית התורה, והוא מצדיק את כל המאמין בו.
5משה כתב על צדקה וישועה מתוך קיום התורה, ואמר שאדם המקיים את כל מצוות התורה בלי יוצא מן הכלל, ייוושע ויחיה (”אשר יעשה אתם האדם וחי בהם“).
6ואילו ישועה הנובעת מאמונה אומרת: ”אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה?“ זאת, כדי להוריד את המשיח לארץ.
7או ”מי ירד לתהום?“ זאת, כדי להשיב את המשיח לחיים.
8הישועה שאנו מבשרים נובעת מאמונה בישוע המשיח, והיא בהישג־ידו של כל אחד מאיתנו; למעשה היא בפינו ובלבנו.
9שכן אם תודה בפיך לפני בני־האדם שישוע הוא אדונך, ותאמין בלבך שאלוהים הקימו לתחייה מן המתים, תיוושע.
10משום שאמונת הלב מצדיקה אותנו לפני אלוהים, ומתוך אמונה שבלב אנחנו מודים בפינו וניוושע.
11וכתבי־הקודש אומרים לנו שכל המאמין במשיח לא יבוש.
12”כל המאמין“ פירושו: יהודים וגויים ללא הבדל, כי לכולנו אדון אחד המעניק מעושרו לכל המבקש ממנו.
13שכן ”כל אשר יקרא בשם ה׳ ימלט“!
14אך כיצד הם יקראו בשם ה׳ ויבקשו ממנו להושיעם, אם אינם מאמינים בו כלל? וכיצד יאמינו בו אם מעולם לא שמעו עליו? וכיצד ישמעו עליו אם איש אינו מספר להם?
15וכיצד יספר להם מישהו אם לא נשלח אליהם? לכך מתכוון הכתוב: ”מה נאוו רגלי מבשרי טוב“.
16אולם לא כל מי ששמע את בשורת אלוהים האמין בה, כפי שאמר ישעיהו: ”מי האמין לשמועתנו?“
17בכל זאת, האמונה מתעוררת על־ידי שמיעת הבשורה, והבשורה היא דבר המשיח.
18אולם מה בנוגע ליהודים, האם לא שמעו את דבר ה׳? כן, הם שמעו, שהרי ”בכל־הארץ יצא קולם, ובקצה תבל מליהם“.
19ואם עם־ישראל שמע, האם לא הבין? עם־ישראל אכן הבין, כי משה אמר להם: ”אני אקניאם בלא עם, בגוי נבל אכעיסם“. כלומר, ה׳ יעורר את קנאת בני־ישראל על ידי הגויים.
20ישעיהו הנביא הוסיף על כך ואמר, כי אלה שלא חיפשו את אלוהים ולא דרשו אותו, הם שימצאו אותו.
21ואילו על עם־ישראל הוא אומר: ”פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומורה“.
WEBREATH · 11:11
«He himself gives everyone life and breath and everything else» — Acts 17:25
Breath is one for all: everyone lives by it, whoever they are and whatever they believe. Every day at 11:11 local time people stop for sixty seconds, breathe, and thank GOD for the breath — each in their own words, each within themselves. In that minute we are One Breath.
WEBREATH — the Minute at 11:11, your own local time — we are One Breath